שלום וברכה שאלתי באתר לגבי צואה שבתוך טיטול, האם דינה כריח רע שיש לו עיקר, והרב הביא מהפנה"ל הערה 10, שזו מח' ולכתחילה יש להחמיר. אבל איני מבין, אם החומרה היא רק לכתחילה, מדוע הפנה"ל כתב שבמקרה שלא בדק אם יוצא ריח והתפלל צריך לחזור, והרי כל הדין שיש לו ריח של עיקר (וממילא צריך להרחיק ד"א מהריח גם אם אינו מריח) הוא רק לכתחילה, ובדיעבד יצא (הרי בפנה"ל מדובר על אדם שלא מריח, שהרי אם הוא מריח אינו צריך לבדוק, ולמ"ד שצואה מכוסה נחשבת כריח שאין לו עיקר, גם כך אינו צריך לבדוק, ורק למ"ד שנחשב כריח שיש לו עיקר צריך לבדוק כי לא מספיק שאינו מריח אלא צריך להרחיק ד"א).
