מותר. לגבי ראוי – יש מדרגות בדבר זה, כמו דברים רבים אחרים אפשר להגזים ואפשר לעשות באופן מכובד ונאה. לכן אם הדירוג קל זה בסדר. יחד עם זאת, אני לא חושב שנכון לומר שהדירוג גורך לך לחיות את התורה באופן יותר מלא כדבריך, זה משפט שנוטה לצד ההגזמה. לא יהיה שום פגם בחיי התורה שלך אם לא תעשה מדורג כדי שלא להתגנדר יותר מהנדרש להראות מכובד. אם הבחור מאוד רוצה לעשות מדורג, זה בסדר. אבל לא יותר מבסדר. ואם אינו רוצה לעשות דירוג, זה עוד יותר טוב, כדי שיהיה בטוח שאין שום צד של חיקוי התרבות החילונית שנוטה להגזים בחשיבות הניראות של האדם.

עניין זה מבואר בפניני הלכה אמונה ומצוותיה. אפשר לקרוא דרך האתר.

אביא לך את סיכום הפרק כפי שכתבתי אותו כעת בספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

כח – חוקות הגויים

גדרי האיסור

א. בפסוקים רבים הזהירה התורה את ישראל שלא ללכת בחוקות הגויים (שמות כג, כד; ויקרא יח, ג; כ, כג). משמעות האיסור שלא לחקות את הגויים במנהגיהם, כדי שלא ייגררו ישראל אחר תרבותם ואמונתם ויזנחו את מצוות התורה (איסור זה נקרא בלשון חכמים 'דרכי האמורי').

מנהג גויים, הוא דבר מובהק שהגויים נוהגים בו, והוא נוגד את ערכי התורה. כגון שיש בו מוחצנות יתירה, כתספורת מיוחדת. או שהוא מנהג שהתקבע בתרבותם ומבטא השתייכות דתית או לאומית, כלבישת בגד המיוחד להם. או שהוא אמונה טפלה שאין בה שום הגיון, כריקוד לפני התבשיל כדי שיצליח.

אבל מנהג גויים שיש בו טעם הגיוני טוב, מותר לעשות, הואיל וברור שאין עושים אותו כדי לחקות את הגויים, אלא מפני התועלת שבו. כגון ענייני רפואה סגוליים (להלן פרק כט). וכגון מנהגים שונים שנהגו בהם גויים בעבר, כסימון עצים בצבע אדום כדי שהעוברים יראו שהם חולים ויתפללו עליהם. או לבישת רופאים בגד מיוחד כדי שידעו שהם רופאים ויבואו להתרפא אצלם בתשלום. וכגון המנהג לשרוף את כלי תשמישו של המלך לאחר מותו מפני כבודו, לומר בכך שאין עוד אדם שראוי להשתמש בכליו.

תספורת

ב. אסור להסתפר בתספורת מיוחדת של גויים כדי להידמות להם. אבל אם יהודים רבים עברו על ההלכה עד שתספורת כזו הפכה להיות רווחת גם בין היהודים וכבר אינה מיוחדת דווקא לגויים – בטל ממנה האיסור. אמנם גם כשאין איסור גמור, ראוי שלא לחקות אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, מפני שהלבוש והתספורת המאפיינים את שומרי התורה והמצוות מסייעים ללכת בדרכם ולהימנע מהשפעות זרות. בנוסף, יש קידוש השם בכך שיהודי מצהיר בהופעתו על היותו נאמן לעם היהודי ולמורשתו.

לבוש

ג. אסור ללבוש בגדים שגויים נוהגים ללבוש במסגרת המסורות הדתיות שלהם, כגון בגדים המיוחדים לכמרי הדתות השונות. וכן בגדים שבני דתות נוהגים ללבוש בחגיהם, כגון בגדים בצבעים מיוחדים ב'חג המולד', או בגדים ירוקים ב'יום פטריק'.

ד. אסור ללבוש בגדים שגויים נוהגים ללבוש לשם פריצות ויוהרה, כדוגמת בגדי ארגמן אדומים בימים עברו. כמו כן, במקומות שבהם היהודים הבדילו עצמם מלבוש הגויים, המשנה מלבוש היהודים כדי להידמות לגויים, עובר באיסור תורה. ואם למרות האיסור, יהודים רבים החלו ללובשו עד שנעשה רווח וכבר אינו מיוחד לגויים –  בטל ממנו האיסור.

ה. לבישת בגדים של שחקני ספורט או זמרים נוכרים אינה בכלל האיסור, מפני שאינם בגדים מיוחדים שהגויים נוהגים ללבוש עד שנחשבים כבגדי גויים. אמנם צריכים ההורים והמחנכים לקחת בחשבון את ההשלכות שיש בהזדהות עם נוכרים ועם ערכים נמוכים.

ו. לדעת רבים אף שנכון להקפיד ללכת עם כיפה גם כאשר נמצאים בחוץ לארץ, אין ההולכים בלא כיפה עוברים על איסור גם אם עושים זאת כדי להידמות לגויים, מפני שהגויים הולכים בלא כיסוי ראש מטעמי נוחות ולא כמנהג שיש בו מחשבה, ולכן אין זה כדין בגד מיוחד שלובשים הגויים.