שתיית נוזל ממרק ירקות

הרוצה לשתות רק את המרק, אז הדין כמו שתייה של כל משקה – שתייה של רביעית (75 מ"ל) ברציפות עם הפסקות קלות לנשימה וגמיעה (כעשר שניות) מצריכה ברכה אחרונה. הרוצה לאכול את המרק כדרכו עם הירקות וגם לשתות את המרק, האם יברך ברכה ראשונה שהכל על המרק? דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק ח ופרק יא. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) פרק ח – מרק ירקות (בלי מיני דגן) כא. מרק ירקות שעיקר טעמו בא מהירקות, אף שהטעימו אותו במלח ופלפל, הנוזלים טפלים לירקות, ולכן אף אם יש בו מעט ירקות והרבה נוזלים, מברך על הירקות 'האדמה' ופוטר את הנוזלים. אבל אם טעמו של המרק נוצר על ידי אבקת מרק באופן שגם בלא הירקות היה למים טעם של מרק, כאשר אין במרק הרבה ירקות, אין הנוזלים טפלים וצריך לברך עליהם 'שהכל' (ועי' לקמן יא, יז-כ). כב. השותה רק את המרק ולא אוכל את הירקות, בכל אופן ברכתו 'שהכל'. אבל אם ריסק ירקות במרק עד שנעשה סמיך על ידם, ברכתו 'האדמה', כגון מרק בטטות, אפונים או עדשים. פרק יא – מרק יז. מרק ירקות שעיקר טעמו בא מהירקות, אף שהטעימו במלח ופלפל, מברך על הירקות ופוטר את הנוזלים גם אם יש בו מעט ירקות והרבה נוזלים. אבל אם טעמו נוצר על ידי אבקת מרק באופן שגם בלא הירקות היה למים טעם של מרק, אם אין בו הרבה ירקות, אין הנוזלים טפלים וצריך לברך עליהם בפני עצמם 'שהכל', ואם רובו הגדול נוזלים ויש בו מעט מאוד ירקות, בברכת 'שהכל' פוטר את הירקות. אם אכל מהירקות 'כזית' בשבע דקות, או שתה מהנוזלים 'רביעית' ברציפות, יברך 'בורא נפשות' (עי' לעיל, ב).