שתיית יין שנגע בו מחלל שבת

שלום משתמשים ביין מפוסטר שלהרבה דעות הוא כמבושל ואם שכחו לקנות יין מפוסטר , אם הם מסורתיים אפשר להקל ובחילונים גמורים לכתחילה כדאי שכל אחד ימזוג לעצמו ובדיעבד מה שנותר בבקבוק לא נאסר כי י"א שניצוק אינו חיבור לעניין זה . ולהלן הרחבה ומקורות

במשנה ע"ז כט: יין עע"ז אסור בהנאה.

ובגמ' חולין ה: ועירובין סט: חילול שבת כע"ז, ולכן נחלקו הפוס' האם יין המחש"בפ אסור.

לדעת רש"י (בתשובה קסט) הבריתא שמשווה מחש"בפ לעע"ז היא דעת יחיד ולהלכה יינם מותר, וכ"כ בשו"ת מלכי בקדש (ח"א עמ' קס) להקל מפני שאין מקור ברור לאיסור זה. ובחלקת יעקב (יו"ד,  מח) כתב שזוהי חומרא למגדר מלתא. וכ"כ החזו"א (יו"ד ב, כג) והחת"ס (בח' ליו"ד סי' קכד סק"ד) ושו"ת מהר"י אשכנזי (חיו"ד סי' טז) שהרי אין איסור חיתון במחש"בפ  ולכן אין טעם לאיסור יינם,

אך למעשה התשב"ץ (ג,שיב) והריב"ש (סי' ד) אסרו יין המחש"בפ וכ"כ המבי"ט (ב, לח) והוב"ד בנקה"כ (סי' רכד) וכ"כ הרשב"א (סי' ד) והוב"ד בב"י (יו"ד קיט) ולכן צריך להחמיר.

אלא שנחלקו הפוסקים האם גם בימנו חילונים מחללי שבתות נחשבים כעובדי ע"ז

יש אומרים שאם הם מחללים שבת לא מתוך כפירה אלא רק לתיאבון ומקיימים מצוות אחרות – הם לא נחשבים כעובדי ע"ז   וי"א שבימינו דין פרהסיא כצנעא

ומאחר ואיסור יינם הוא מדרבנן  וגם עצם הגדרתו של המחש"בפ כמומר היא מדרבנן  כפי שכתבו הב"ח (יו"ד ב ) והמהרי"א (יו"ד נ) והמהרש"ם (ח"ג, ה) והחזו"א (ביו"ד מט, ז) והאג"מ (ח"ד יו"ד, נח). יש מקום לומר שבדיעבד הם לא אוסרים את היין במגעם וכן כתבו בשו"ת בניין ציון (סי' כג), ובשו"ת ברוך השם (לרב משה רוטמאן יו"ד, עז) ובשו"ת יהודה יעלה (יו"ד, נ ) ובשו"ת שאלי ציון בשם שאילת דוד (סי' ה). ובשו"ת זכרון יעקב ( עמ' קמב ), וכ"כ באורל"צ (ח"ב ה עמ' 63).

וכ"כ בשו"ת להורות נתן (א, לט), שע"פ הסברות הנ"ל לגבי מחש"בפ שבזמננו, נראה שאין איסור במגעם ולכן מותר לשתות את היין המוגש באולמות והוסיף שהמחללים להכעיס אינם מצויים וגם כנראה לא נגעו ביין בידם .

ויתכן שהם מוגדרים כתינוקות שנשבו כמו שכתב בשו"ת הרמב"ם (ירושלים תרצ"ד, סי' שעא) והוב"ד בבדק הבית (סי' קכד), שיינם של הקראים, "לדעתי אין בו צד איסור, שהרי יין כותים היה בחזקת היתר לישראל, עד שמצאו להם דמות יונה בהר גריזים". וכ"כ הרדב"ז (ב, תשצו) שהרמב"ם התיר יין הקראים מפני שמזיד דידהו כאונס דמי, דמעשה אבותיהם בידיהם, והו"ל כתינוק שנשבו בין הגוים.וכ"כ בילקו"י לגבי קידוש בשבת (הל' כיבוד אב ואם פ"ז עמ' שסב) שהמתארח אצל אביו המחש"בפ ייקח ייןמבושל / מפוסטר ויאמר לאביו שיכווין להוציאו. ואם אין מבושל הוא מוציא י"ח אך לכתח' יתחמק מלטעום מהיין בתואנות שונות ובמקום איבה וריחוק יכול אף לשתות אם אביו נוהג לקדש וידי פעם להתפלל.

אבל הרדב"ז עצמו  חלק ע"ז וכתב שהרעו מעשיהם ודינם כגויים. וכ"כ בשבילי דוד (יו"ד קיט, ב) וערוגת הבושם (או"ח עו,עז) ומנחת אלעזר (ח"א עד) ואחיעזר (ח"ג כה) ושבט הלוי (ח"ב נג)ביחס למחללי שבת שבימינו

וכתב בצי"א (ט, מא) ש"יש לנו הרבה ספיקות וספק ספיקות הן לפי ההלכה והן לפי המציאות במהות הגדר והקביעות של מחלל שבת בפרהסיא …באופן שנדיר למצוא כזה שדינו הוקבע בבירור כדין מומר לחלל שבת בפרהסיא ואליבא דכל הדיעות או עכ"פ רובם אבל לכתחילה ברור שאין להקל .

ובצי"א (חי"ב סי' נו) כתב שחלילה להורות שגם לכתחילה אין איסור במגעם, אלא יש להתיר רק בדיעבד ובמקום שיש ספיקות וכו'. וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ב נג) שאין  להקל במגעם גם במקום הפסד ואמנם סתם יינו של גר תושב מותר בהנאה ולכן במקום הפסד מקלים גם בשתייה מ"מ כתב הש"ך שזה רק במותרי הנאה שבאופן אקראי (כגון נגיעה ע"י ד"א וכו') אך לא לגבי אלו שחכ' אסרו מגעם בשתייה והתירו בהנאה – ואמנם יש דעות באחרונים  שמחש"בפ אינו עושה יי"נ ובפרט שלא מדובר על סתם יינו אלא על מגעו – שבאופן זה בגר תושב מותר – מ"מ לדעת הרשב"א מחללל שבת חמור יותר ואולי הוא כגוי עע"ז שאוסר אף בהנאה ולכן יש כאן ספקא דדינא, אבל באולמות ניתן לצרף ספיקות שלא ברור מה היה באולם והאם נגע, ולכן ניתן להקל, ואשרי המחמיר.

ויש שהחמירו לכתחילה והקלו בדיעבד כשכבר נגעו וכ"כ הרש"ג (בעטורי כהנים, גליון 110) וחלקת יעקב (יו"ד סי' מח) במקום הפסד, וכ"כ ביבי"א ( ח"א יוד סי' יא אות כו ) אך בפירושו בכף החיים (יו"ד קיט, ס"ק לט) כתב "אבל ודאי דלא שייך כל זה במומרים לחלל שבת שבאה"ק ת"ו אשר בעוה"ר באו פריצים ויחללוה ברגל גאווה באוטובוסים ומכוניות ועישון סיגריות בש"ק בראש כל חוצות והמוכיחם דמו בראשו ח"ו ואלו ודאי שדינם כעכו"ם לכל דבר ואין להקל בהם כלל וה' יערה עלינו רוח ממרום בתשובה שלימה אמן". וחילוק זה מובא בשבט הלוי ח"ב קעב לגבי פדיון אצל כהן מחש"בפ וז"ל "ואף שראיתי בד"ת יו"ד סי' קכ"ב ס"ק י"ב הביא מתשובת בנין ציון החדשות סי' כ"ג שאין מחללי שבת דזמנינו נחשבין מומרים גמורים שמעשה אבותיהם בידיהם והם כתינוק שנשבה בין העכו"ם ע"ש, מ"מ צ"ע רב אם שייך זה באה"ק שאין לומר תינוק שנשבה לבין העכו"ם, ואם כי הוא תינוק שנשבה לבין החופשים מבני עמינו ה' ירחם, מ"מ מי לא יודע משבת קודש, ועוד הרי כבודו כותב שהוא גם אוכל נבילות וטריפות כנראה פקר בכולהו ע"כ בעניותי ההלכה נוטה כנ"ל דצריך לחזור ולפדות ואין צורך להאריך יותר בזה" וכ"כ בשו"ת מנחת אלעזר ח"א (סימן עד) ובאג"מ (ח"ד יו"ד, נח) ע"פ האחיעזר שגם בדיעבד יינם אסור.

וביין מפוסטר דעת הרש"ג (בעטורי כהנים, גליון 110)  להתיר לכתחילה אפילו במגע גוי, והרשז"א (שש"כ ח"ב פמ"ז סע' יט הע' צה) והריש"א (קובץ תשובות ח"א סי' עה ) אוסרים גם בדיעבד מפני שבתהליך הפיסטור אין איבוד נוזלים וממילא אינו מוגדר כבישול והרע"י (בנשמת אברהם סי' קכג ס"ג ס"ק ב) לכתח' חשש לדעתם ובדיעבד הקל

וכתב הר"ש עמאר בשו"ת שמע שלמה (יו"ד סי' ד ) שביין ממותק ניתן  להתיר לכתחילה על סמך דעתם של הסוברים שאינו ראוי לניסך (ולפי"ז לכאו' יתיר לכתחילה גם במפוסטר) וביין יבש בדיעבד התיר את הנותר בבקבוק מפני שבמותרי הנאה ניצוק אינו חיבור, וכן משמע מהיבי"א (ח"א יו"ד סי' יא. ס"ק כא).