הרב מבאר את שיטות המחמירים והמקילים בדבר שרצים זעירים שלא ניכרים במבט רגיל ואת הטיעונים. הרב מזכיר בשם המחמירים כמה טיעונים שנראים בלתי-מסתברים כגון שהשרצים אז היו גדולים יותר, שלא נאחזו אז בחוזקה, או שכמעט ולא היו בגלל שלא היה מסחר הרבה מסחר בין-יבשתי. לא יותר פשוט לטעון בשבילם שחז"ל והראשונים פשוט לא הכירו שרצים זעירים, ורק בעולם המודרני התוודענו אליהם, ולכן הם לא הזכירום כלל בדבריהם, אולם אם היו מכירים ניתן להניח שהיו אוסרים? ואם אכן יש ממש בטיעון זה, מה תהיה התשובה אליו? תודה.
כפי שמבואר בספר, מוסכם שאין איסור בשרצים שנראים על ידי מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת. חז"ל והפוסקים הכירו שרצים שניתן לראות בלי עזרת מכשור מגדיל, כפי שמוכח מדיוני הפוסקים בכל הדורות – האם יש לאסור גם שרצים שצריך להתאמץ מאוד כדי לראות. כיום, בגלל האפשרות לזהות שרצים בדרכים מיוחדות בלי מכשור מגדיל, התרחבה השאלה גם לנקודה זו, אבל הדבר לא שינה את מהות המחלוקת – מה דין שרצים שניתן לראות בעין רגילה בדרכים מיוחדות ולא על גבי המאכל שהם מצויים עליו. לפני זה, הפוסקים המקלים בכל הדורות, היו מקלים גם כיום, שהרי בפועל האנשים האוכלים את המאכל לא יכולים לראותם, ויתכן מאוד שגם הפוסקים המחמירים בכל הדורות, היו מקלים לגבי שרצים אלו, שכן גם מייטיבי הראות האוכלים את המאכל לא יכולים לראותם. ואעפ"כ כתב הרב שבגלל ספרי המחמירים של ימינו, גברה המודעות גם לשרצים אלו, והדבר אכן מהווה משקל הלכתי ולכן יש מקום להדר בשטיפה טובה או בקניית מאכלים שגודלו בדברים מיוחדות. אבל לשרצים שאין אפשרות כלל לראות בעין ביולוגית, אין מקום לחשש כלל, שכן בעלי חיים כאלו אנו מכניסים לפינו בכל נשימה ונשימה… https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
