קראתי את הביאור הנפלא בעניין טעם הטומאה שיש לאחר התשמיש (שמחת הבית ג,ח), עיקר הביאור נסב סביב האיש ולא הצלחתי להבין מתוך הדברים האם הטעם שהאשה נטמאת הוא מצד שהזרע מטמא אותה, כלומר שלמרות שזה לא נחשב מגע בזרע כי זה בית הסתרים גזיה"כ שקבלת הזרע ע"י ביאה מטמאת, או שמעשה הביאה מצד עצמו מטמא אותה בלי קשר לזרע וזה מטעם שלא יכולה להגיע לשלמות במעשה הביאה. תודה רבה!
