שירת נשים

שאלה

שלום הרב, בגמרא כתוב ש"קול באשה ערווה" וראיתי בפניני הלכה שכותב שיש לדון מה מהות האיסור האם עצם השמיעה אסורה או שלא תיווצר קירבה בין הזמרת לשמוע ובסוף הכריע שמי ששומע שירת נשים ברדיו יש לו על מה לסמוך, רציתי לשאול מה הסברא לחלק בין קול שמוזכר בגמרא כערווה לבין שאר הדברים המוזכרים שם? הרי רוב הראשונים לא כתבו שום חילוק וגם השו"ע הביא את לשון הגמרא, ובוודאי שעל אשה לא צנועה לא נגיד שיש לדון אם האיסור הוא בעצם הראיה או שמא תיווצר קירבה בין האשה לרואים ויהיה לפי זה למי שרואה בטלפון וכדומה תמונות לא צנועות על מה לסמוך חלילה. תודה רבה.

רב משיב

דיון זה על ענייני ערווה, האם מדובר על איסור עצמי או על איסור שיש לו טעם ברור של קירבה או הרהור, מבואר מדברי הפוסקים בספר ההרחבות לפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ד סעיף ו. ניתן עיין בספר דרך האתר של פניני הלכה. בכל אופן שם מבואר שהאיסור אינו עצמי. ולענייננו כיון שיש תרתי לטיבותא: א. אין זה הקול העצמי של האישה. ב. אין לשומע הרהור או חשש קירבה (אם אכן זה כך) – יש מקלים, וניתן לרוצה להקל לסמוך עליהם.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן