שחרור שבויים במחיר של שחרור מחבלים

שאלה

האם מותר לשחרר פדויים במחיר של שחרור מחבלים? בשורש השאלה, טמונות שתי שאלות עומק. מה עדיף – פיקוח נפש ודאי של מעטים (האם הם נחשבים כפיקוח נפש של יחיד או של רבים? כי הרי אל מול כלל ישראל הם מיעוט ואולי יחשבו כיחיד אך בפני עצמם הם לא יחיד אלא רבים..) אל מול פיקוח נפש עתידי (כמעט ודאי, כי הוכח ש42% ממשוחררי עסקת שליט חזרו לפגע.. ופה נשאלת עוד שאלה – מאיזה אחוז זה נחשב ספק פיקוח נפש ומאיזה אחוז זה נחשב ודאי??). ושאלת עומק שניה – איך מודדים פה את הדין "אין פודין יתר מכדי דמיהן" – האם ביחס של אחד לאחד או שמא פרט הדין הזה נאמר רק על דמים ולא על נפשות?

רב משיב

דין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור: כאשר מחבלים ערבים דורשים עבור חטוף יהודי אחד שחרור של יותר ממחבל אחד שברשותנו, אין להיענות לבקשתם גם במחיר חיי החטוף, מפני שבמלחמה אסור להיכנע לשום סחטנות, כדי שלא להעלות את מורל האויב להמשיך לפגוע בנו. מה גם שהמציאות הוכיחה שמבין המחבלים ששוחררו, רבים המשיכו לעסוק בטרור, עד שמספר הנהרגים על ידם היה רב ממספר השבויים שלנו ששוחררו. במקרה כזה, צריך הצבא לפתוח במלחמה כדי להציל את השבוי (עי' במדבר כא, א, ושמואל א, ל). אמנם כאשר מדובר במלחמה שהסתיימה, מותר להחליף את כל השבויים שבידינו תמורת כל השבויים שבידם, למרות שיש בידינו הרבה יותר שבויים. משום שזהו הנוהג המקובל בהסכמי הפסקת אש, ולכן אין חשש שהחזרת השבויים תעלה את מורל אויבנו.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן