שומע כעונה לקדושה

שאלה

שלום הרב הרב מלמד מביא בפניני הלכה את דעת שע"ת, שמי ששומע קדושה בין גאולה לתפילה ישתוק ויהיה שומע כעונה. והסביר את דבריו הרב מלמד, משום שסבירא ליה שבין גאולה לתפילה יותר חמור מאמצע י"ח. מה המקור של הרב מלמד שזוהי סברת שע"ת? אולי הוא סובר שגאולה לתפילה שווה לתפילה שמונה עשרה, וכמו שבשמונה עשרה אסור (כדעה שמביא התוס' בברכות. ולמרות שנפסק ששותקים בשמונה עשרה, שו"ת בית יעקב, שהוא המקור של שע"ת, מביא את תוספות זה כמקור לכך שאסור להיות שומע כעונה בין גל"ת), כך גם בגאולה לתפילה, אך לא שגאולה לתפילה חמור יותר?

רב משיב

כתבת שלדעת השע"ת ישתוק ויהיה שומע כעונה. זה לא מה שכתוב בפניני הלכה שלי – "שמע קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה, לדעת תהל"ד קיא, א, ישתוק וישמע כדין מי ששמע באמצע שמונה עשרה, ותחשב לו שמיעה כענייה. ולשע"ת סו, יג, אסור להפסיק אפילו בשתיקה, שדין בין גאולה לתפילה חמור מדין אמצע שמונה עשרה." ממילא הדברים ברורים – לדעת השערי תשובה אין להפסיק אפילו בשתיקה, וברור שהוא משום שלדעתו הדבר חמור מאמצע תפילת עמידה (אולי גם הוא או כה"ח שסובר כמותו כתבו זאת בפרוש, לא בדקתי).

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן