בפניני הלכה שבת י,ז הרב מביא שגם לערות מכלי שני אסור על קלי הבישול ומביא שלמרות שנראה שרק מאכלים מסוימים הם מקלי הבישול כמה מהפוסקים החמירו. והביא את דעת המ"א שמאכל שלא בושל יש בעיה של נראה שמבשל בהכנסתו לכלי שני. אבל למעשה הרב פוסק – "אין להניח מאכל שלא עבר בישול בכלי שני, אבל מותר לערות מכלי שני על מאכל שלא עבר בישול, ורק אם ידוע שהוא מ'קלי הבישול', אסור לערות עליו מכלי שני." כלומר למרות שמשמע מהרישא שהסכים עם המחמירים שכל מאכל יש חשש לקלי הבישול (חוץ ממה שידוע מפורש שלא) ואסןר גם עירוי למעשה פסק לא לחשוש? ורק החמיר כמ"א בנראה כמבשל?
