שבת וברכות

שאלה

1. למעשה, אף שדעת רוב הפוסקים שברכת 'מעין שלוש' אינה פוטרת פרי אדמה (עיין שעה"צ רח, סד, וכה"ח עג; אול"צ ח"ב יד, כד; שעה"ב יא, הערה מח על הטבלה; פס"ת רח, כב). אם כבר טעה ובירך, לא יחזור לברך שוב 'בורא נפשות', שספק ברכות להקל (וכ"כ הליכות עולם ח"ב ע' קח, ברכ"ה ח"ג ט, 70). (מתוך ההרחבות ברכות) אני התרגלתי שנים לברך על המחיה ואז בורא נפשות בכל מקרה. האם יש מקום לפי הרב מלמד להמשיך כך ? כמו כן, בנידון דידן האם הסברה של "רוב הפוסקים" והימנעות מחילוקים יכולה לגבור על סב"ל ? 2. שכחנו להדליק חימום לשבת לבני בן ה- 7 חודשים. האם יש אופן מסויים שבו ניתן להדליקו בשבת שלא על ידי גוי ?

רב משיב

'על המחיה' לא פוטר פירות אדמה, אלא 'על הארץ ועל הפירות' פוטר פירות אדמה. ולכן אם אכל רק פירות אדמה וברך עליהם מעין שלוש וסיים – 'על הארץ ועל הפירות', יצא. ואם אכל גם פירות שבעת המינים וגם פירות אדמה, יש הידור להקדים בורא נפשות. רוב הפוסקים והימנעות מחילוקים – זו אכן סברה חשובה, אבל לא נראה שהספרים שערי הברכה, פסקי תשובות וברכת ה' נכללים כפוסקים שניתן לומר בהצטרפותם שמדובר על רוב הפוסקים, שכן אינם פוסקים במובן המובהק של המילה כפי שאנו מתייחסים לגדולי ישראל הפוסקים הלכה על פי בירור הסוגיה כראוי. לכן רק כאשר דעה אחת מאוד גדולה לעומת רשימה מאוד קטנה, ניתן לומר רוב הפוסקים במובן של – הדעה המקובלת יותר להלכה. כמו כן לגבי נד"ד, יתכן מאוד שהרב מלמד נוטה לדעת הסוברים שיצא י"ח. חימום בשבת – אם קר באופן שלא ניתן לפתור זאת על ידי בגדים – מותר לעשות להדליק את החימום בתרי דרבנן, כגון קטן ושינוי, או שינוי ושני בני אדם שלוחצים על המתג. הדלקה בגרמא על ידי שעון שבת נחשבת כתרי דרבנן. אם לא ניתן לעשות זאת – מותר להדליק בדרבנן אחד, שהרי קטן אצל הקור נחשב כחולה שאין בו סכנה שמצד הדין התירו חכמים את איסוריהם עבורו.  

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן