שאלות פניני הלכה ליקוטים א

מועדים לשמחה!

בסיום לימוד הספר 'פניני הלכה ליקוטים א', אשמח לשאול כמה שאלות:

* פרק ו הלכה ה- "אין לשבת על ספסל שמונח עליו ספר קודש." האם מותר להניח על ידית מוגבהת מעט של הספסל? כן

והאם מותר להניח על ספסל שיושבים עליו כשמתחת לספר הקודש יש עוד ספרים? רק אם יש כמה ספרים באופן שניכר שהספר קודש כבר לא נחשב מונח על הספסל

* הלכה ז- "פחות מחומש שלם, לא התירו בתקופת האמוראים לכתוב, אפילו כדי ללמד תינוקות של בית רבן (גיטין ו, ב). וכן פסקו להלכה כמה מגדולי הראשונים (הרמב”ם והרא”ש)."- אז איך הרמב"ם בעצמו מצטט פסוקי תורה בספריו? מן הדין אסור לדעתו לכתוב מגילות אלא שהתירו משום ביטול תורה אבל במקום שאין שייך ביטול תורה אסור.

* "צריך לשרטט את השורה לפני כתיבת פסוק" למעשה אם כותבים בכתב אשורי או בכתב עגול, צריך לשרטט את השורה? לא חובה, ויש מקום להדר בכתב מרובע בשורה ראשונה.

האם במחברת שורות גם כן צריך לשרטט? לא. האם מספיק לשרטט רק את השורה הראשונה? כן. והאם מדובר על פסוקים מכל התנ"ך או רק מהתורה? כל התנ"ך

* הלכה ח-"יש אומרים שאפילו להזכיר את אותיותיו זו אחר זו – אסור, ולכן אומרים: “יוד קי ואו קי”, ‘קי’ במקום ‘הי’, וכך נוהגים" איך אפשר לומר "לשם ייחוד"? אין בעיה כי מוסיפים את האות ב' לייחד שם… ב…

* הלכה יב-שלום- "יש במילה זו קדושה מסוימת, ואסור לבזותה ולאומרה במקומות מטונפים." מה הכוונה מקומות מטונפים, לדוגמא רחוב שיש בו ריח ביוב – כן, וכגון שירותים, או כשהידיים ממש מלוכלכות – רק אם מלוכלכות מדבר מסריח, או כשמחליפים חיתול לתינוק – נכון? שואלת כי זו מילה מאוד נפוצה ואני לא רוצה לטעות בזה…

* הלכה יג- "אותיות שבאו לסימן לשם ה’… למוחקן או להניחן בפח כאשר הם חלק ממכתב או עיתון – מותר." האם מותר גם כשהם כתובים בסיכום שיעור תורה? אין זו שאלה על האות ה' אלא על הנחה בפח של דף סיכום שיעור תורה. שהרי אם מותר לזרוק את הסיכום, מותר גם אם יש בו אותיות לסימן שם ה'. להלכה אם הדף נכתב כסיכום קבוע – יש לגונזו, ואם מראש נכתב לצורך ארעי, אפשר להקל להניח בפח בתוך שקית נפרדת.

* הלכה יד- "דפים רבים של דברי תורה לפרשת שבוע מודפסים לכבוד שבת" הכוונה לדפי מקורות? לא. דברי תורה.

* הלכה טו- "השומע את חבירו מזכיר במזיד שם שמיים לבטלה" מה הכוונה במזיד, מדובר רק על מי שמודע לחומרת האיסור? לא. לדוגמא מה הדין לגבי אנשים שאומרים "נודר לך באלוקים" (עם ה"א)? זה לא לבטלה. מזיד – שמזכיר סתם בלי הקשר ראוי.

* הלכה טז- האם מותר לומר את שם ד' גם כחלק משירי קודש ושירי שבת, וגם כשהוא לא מוזכר כחלק מפסוק? מותר. כל אמירה באופן מכובד מותרת.

* פרק ז הלכה ד- "האיסור לבנות בתים שיהיו גבוהים מבית הכנסת, הוא דווקא כאשר בתים אלו נבנו לשם פאר וכבוד, שאז ישנה פגיעה בכבודו של בית הכנסת, אבל אם הסיבה לבניין הבתים הגבוהים, כדי לאפשר איכלוס משפחות רבות יותר, אין בזה פגיעה בכבוד בית הכנסת, והדבר מותר לכתחילה." אם יש בית של 4 מפלסים, שגרה בו רק משפחה אחת, ונבנה כנראה בחוסר מודעות להלכה זו, והוא כמובן גבוה יותר מבית הכנסת (בית הכנסת באותה שכונה עשוי מקראוונים באופן זמני, כמה שנים עד שיתאפשר לבנות בניין קבע), זה בסדר? לא בטוח שהבית נבנה כך לשם פאר, ולכן בדיעבד זה בסדר, במיוחד אם מדובר על בית כנסת ארעי שיהיה בעתיד גבוה יותר. כמובן שאם הבית נבנה לפני שבית הכנסת הגיע למקום, אין כלל טענה כלפי הבונה. מה צריך לעשות- לפרק חלק ממנו או לבנות בית כנסת גבוהה יותר? אין צורך לעשות כלום.

* הלכה ו- "כל המשתמש בבית הכנסת לשימוש של חול, מבזה את קדושתו… לכן אין לשוחח בו בענייני מסחר וכלכלה, וקל וחומר שאסור להתלוצץ ולשחוק בתוכו." האם גם אסור לדבר סתם שיחה רגילה בבית הכנסת ובית המדרש? עדיף שלא, אבל מצד הדין שיחה קצרה של מה שלומך וכו' שעורכת שתי דקות – מותר.

* הלכה ז- "קדושת בית מדרש שנועד ללימוד תורה, מרובה מקדושת בית כנסת שנועד לתפילה" מה נחשב בית מדרש? מקום שנועד ללימוד תורה. האם גם בית מדרש של מדרשה לבנות? בוודאי

* הלכה ט- "כאשר ישנו צורך בטחוני, או שאין מקום בטוח שבו אפשר להשאיר את הנשק, אין להפסיד בעבור זה תפילה במניין, ומותר להיכנס עם הנשק לבית הכנסת" מה דין בנות עם נשק, שלא חייבות בתפילה במניין? מכיוון שאצל בנות מדובר על אקדח ולא רובה, ומכיוון שהוא מכוסה – יתפללו במניין אם הן רוצות.

* פרק יא הלכה ו- האם גם משרדים חייבים במזוזה? כן, כי שוהים בהם שעות רבות, ואף שותים וטועמים בהם ויש שאף אוכלים בהם ארוחות קבע.

* הלכה ז- "האורח מצד עצמו פטור ממזוזה" לכמה זמן? אין גבול

* האם מי שגר תקופה בחווה שלא בבעלותו נחשב אורח? אם נתנו לאדם מגורים רק עבורו, ואף אחד לא יכול להכנס ללא רשות, אינו נחשב אורח.

* הלכה ט- "יש מזוזה אבל היא כל כך קטנה עד שמסתבר שהמזוזה פסולה וממילא אינה מועילה"- מאיזה גודל המזוזה נחשבת כזאת? לא יודע, צריך לשאול סופר סת"ם.

* הלכה י- "פתח עם שתי מזוזות ומשקוף" מה עם אוהל או חאן אירוח שמשמש כמו צימר, אך אין בו 2 מזוזות ומשקוף? אם אין פטור, אבל אם יש פתח – חייב. להרחבת הסוגיה עי' למשל כאן: https://www.toraland.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%95-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94%D7%9C-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99/

ירבו כמותך בישראל

להבא עדיף לא לכתוב הרבה שאלות בבת אחת, זה מכביד. ברגע שיש שאלה – שולחים

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא