שאלות על ארון הקודש בסניף

א. האם מותר שהארון קודש יהיה לא בצד שאליו מתפללים? אם יש סיבה טובה מותר, רק צריך לשים לב לומר למתפללים להתפלל לכיוון הנכון, ולכן יש לשים את הכיסאות לכיוון ירושלים או לעשות סימן ניכר שלא יטעו.

מתוך פניני הלכה חפצי קודש פרק יג:

נוהגים לקבוע את מקומו של ארון הקודש בצד הפונה לירושלים, כדי שהעומדים בתפילה ופונים לכיוון ירושלים יפנו גם לכיוון ארון הקודש. אם מחמת אילוצים או טעות קבעו את ארון הקודש בצד אחר, יפנו בתפילה לכיוון ירושלים (שו"ע ורמ"א או"ח קנ, ה; צד, א-ב; מ"א, מ"ב ט-י).^[1]

[1]. לדעת רבים, גם כאשר מצד התוכנית האדריכלית יש תועלת רבה לבנות את בית הכנסת באופן שארון הקודש אינו לצד ירושלים, יש לוותר על התועלת ולבנותו לכיוון ירושלים (האלף לך שלמה או"ח מח; מהר"ם שיק או"ח מז; משיב דבר א, י; אחיעזר ג, עט, ועוד). אמנם על הזווית המדויקת אפשר לוותר במקרה הצורך (הליכות שלמה תפילה יט, ד, 14). מנגד, יש מקילים בשעת הצורך לתכנן את בית הכנסת כך שארון הקודש לא יהיה לכיוון ירושלים, ומדריכים את הציבור לעמוד בתפילת עמידה לכיוון ירושלים (פמ"ג צד, א"א ג; שו"ת מהרא"ב ב, טו). וכ"כ ר"י משאש (מים חיים ב, קט), והעיד שכך נהגו במקומות רבים במרוקו.

בפועל, כאשר ארון הקודש אינו לצד ירושלים, רבים טועים ומתפללים לכיוון הארון. למרות זאת, יש אומרים שאין להיגרר אחריהם אלא צריך להתפלל לכיוון ירושלים (יד אליהו א; חסד לאלפים צד, ד). ויש אומרים שעדיף שלא לפרוש מהציבור אלא להתפלל עמהם תוך הטייה קלה לצד ירושלים (מ"ב י; ערוה"ש יג).

ב. האם מותר שארון הקודש יהיה ארון עם 2 דלתות שמצד אחד יש בו ארון קודש ומצד שני ארון עם סתם דברים?

מכיוון שמדובר על מציאות של סניף נוער שאני מבין שיש אילוצים, אפשר ללכת לפי עיקר הדין, ולכן אם הכוונה לארון אחד בעל שתי דלתות, כך שפותחים דלת אחת ומגיעים לספרי התורה, ופותחים את הדלת השנייה ומגיעים לתא נפרד לחלוטין – אם לא מדובר על ספרי קודש או תשמישי קדושה, אלא על דברי חול גמורים שאין מקום אחר לשים אותו, אפשר להקל.

אבל אם החלל הפנימי משותף לשני הצדדים אין לשים שם חפצי חול,