שאלה בפניני הלכה

שאלה

בפניני הלכה שבת ט,ג נכתב: "ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל. ובשעת הצורך, כאשר יש ספק אם מעשה מסוים אסור או מותר, מותר לעשותו בשינוי, שעל ידי השינוי הוא נעשה ספק בדברי חכמים ומותר להקל בו. (ע"ע בהלכות יא-יב בדין 'שבות דשבות' לצורך מצווה ושעת הדחק)." במשפט האחרון, על איזה ספק מדובר בדיוק? ספק בהלכה או ספק לאדם מחוסר ידיעה אם מותר או אסור? והאם הכוונה אסור מהתורה או מדרבנן? משום שאם הכוונה לאיסור מהתורה, הרי עדיין יהיה אסור מדרבנן לעשות זאת בשינוי? האם תוכלו בבקשה להבהיר את הנקודה שאנשים לא יבואו לידי מכשול? בתודה והערכה רבה על סדרת הספרים הנפלאה הזו.

רב משיב

מדובר על ספק בפוסקים, שיש אומרים על דבר מסויים שהוא אסור מהתורה וי"א עליו שהוא מותר. באופן פשוט כיון שמדובר על מחלוקת בדאו', הלכה להחמיר. ומבאר הרב שאם יעשה הפעולה בשינוי, המחלוקת לא תהיה בדאו' אלא בדרבנן, וממילא תהיה הלכה להקל. גם כאשר יש ספק במציאות שלא ניתן לבררו, נחשב הדבר לספק, כגון באדם שמסופק האם המים בדוד החשמל הגיעו לחום גובה באופן שאם יפתח את הברז יגרום לבישול בדוד. אבל ספק במציאות שניתן לבררו לא נחשב לספק, כגון ספק האם יש בחדר צבי ורוצה לסגור את הדלת. כמו כן ספק לאדם שלא למד כראוי את ההלכה אינו נחשב לספק.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן