לשולחן ערוך יש הרבה אמירות קיצוניות. הרבה מהם בפועל אנחנו לא מקיימים היום. לדוגמא איסור מגע שכותב בשולחן ערוך, ניתן למצוא כיום רבנים בציונות הדתית שמתירים לחיצת יד ויש עוד מקרים שמקובלים גם על הכלל. מה נותן לנו את הסמכות לפסוק נגד השולחן ערוך כיום (בהנחה וזה לא המשנה ברורה לדוגמה שחלק)? איך יודעים מה רלוונטי ומה לא?
הסמכות של השולחן ערוך נובעת מכך שהפוסקים קיבלו את פסיקותיו. אם אנו מוצאים שחלק מהפוסקים חלקו עליו, ממילא סמכותו נפגעת, וממילא אנו הולכים לפי כללי ההלכה של ספק דרבנן לקולא ודאו' לחומרא ועוד כללים כגון מנהג כדעה מסוימת.
לגבי נגיעה, כמובן שאסור לגעת בנשים. אם יש היתר הוא אך ורק בשעת הדחק, שכן מוסכם שגם בסוגיות שבהן הפוסקים לא חלקו על השולחן ערוך, בשעת הדחק ניתן לסמוך על המקלים.
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
