שלום הרב. לפני כחמש שנים אני ומשפחתי זכינו לעלות לארץ, וכמו הרבה משפחות אמריקאיות כל בני המשפחה הלכו לבתי ספר חרדיים, והזדהנו כחרדים. אבל לאט לאט אני התחלתי ללמוד על כל מיני סוגיות המאפיינות את הציבור החרדי, ובדרך מצאתי והתחלתי ללמוד ספרי פניני הלכה, והתחלתי לראות שדרכם אינה נכונה. רק מהלימוד של עצמי בתחומים שונים של תורה, ראיתי שהרבה מהמהלך שלהם, כולל לימודי חול, גיוס, ותכלית האדם בעולם, לא מתאים לדרכה של התורה שאני לומד. ובפרט בנושא הגיוס, אני מצטער מאוד על מה שהחדרים והרבנים שלהם עושים.
לאחר כל ההקדמה הזאת, השאלה שלי היא ככה: איך מישהו כמוני, שחושב שהגדולים האלו טועים וגורמים צער גדול לישראל, אמור להתייחס אליהם? כלומר, אני אמור עדיין לחשוב ששאר תורתם טהורה וכדאי ללומדה? אבל אם אני מאמין שתורתם שתחום של הגיוס כל כך מעוותת, איך אני יכול לסמוך ששאר תורתם לא מעוותת? האם זה דומה לתנא אחר, שר' מאיר רק לקח את הטוב ממנו – אבל משמע מהגמרא שדווקא מישהו כר' מאיר אמור לעשות כן, אבל העם לא! האם אמורים אפילו לסמוך על כשרויות של רבנים חרדים שכל כך מצערים את עם ישראל וככל הנראה לא אפילו אכפת להם שהציבור שמתגייסים נמצאים בצער? איך אני יכול ללמוד את ספרי דירשו על המשנה ברורה כאשר רב הופסטטר כל כך לוחם נגד הגיוס, או ללמוד מספרי רב דוב לנדו כשהוא אמר ש"חובשי כיפות הסרוגות" הם "רוצחים ממש" ואומר לתלמידיו לא להראות שום אכפתיות לחיילים שמסרו חייהם בשבילם?
סליחה על אריכות הדברים, אבל נושא זה כואב לי מאוד ואני רק רוצה למצוא תשובות. וסליחה עם זה לא המקום שאני אמור לשאול שאלות כאלו.