לכבוד הרב המשיב שליט"א, שלום וברכה. בספר פניני הלכה על הל' שבת פי"ג סעיף י"א כתוב שהקורע נייר טואלט כדי להשתמש בו עובר באיסור תורה, ועל כן בשעת הצורך יקרע בשינוי, ולא יכוון לקורעו במקום הניקוב. והנה בשו"ת משפטי עוזיאל ח"ח סימן מ"א כתב הגז"ל שאין בזה איסור דאורייתא, והעלה דבמקום כבוד הבריות י"ל דמותר לגמרי. וכן נראה דעת הרב קאפח ז"ל בפירושו למשנה תורה פכ"ג הערה י"ז. ויודע אני שכבודכם טרודים בכמה דברים חשובים, אך רציתי לשאול דעת מעלתכם על דברי המשפטי עוזיאל בזה. שו"מ בספר מנוחת אהבה ח"ג פט"ז הערה כ"ט והערה ל', שאכן מצד הדין היה אפשר להקל בזה לקרוע בלא שום שינוי, אלא שמכיון שהמון העם חושבים את זה לקריעה גמורה אין להקל אפי' בדיעבד אלא בשינוי. עכת"ד. וקשה בעיני, חדא חשבתי שאין לנו לגזור גזירות חדשות מדעתא דנפשייהו לאחר חתימת התלמוד, וכמו שהזכיר דבר זה בשו"ת יביע אומר בכ"מ. ועוד, דאפי' אם נאמר שאין זה נקרא גזירת גזירה חדשה, אבל הרי האדם עושה את זה בנסתר ולא בפני אחרים, והוא בעצמו יודע שזה מותר, וא"כ איזה חשש יש מצד המון העם. בכבוד רב, אברהם ל.
