קלי הבישול בשבת

שאלה

הרב כותב בפניני הלכה לגבי קלי הבישול, שאפשר להקל בכלי שלישי, כיון שאין דרך לבשל בכלי שלישי, והוי דרבנן. לא הבנתי, גם בכלי שני אין דרך לבשל, לא ראיתי אדם שמבשל אורז בכלי שני, ואפילו ביצים אין דרך לבשל בכלי שני. וכנראה הרב מתכוון, שכשאדם אוכל אורז בכלי שני, וחסר טעם באורז, נוהגים להוסיף תבלינים שהם קלי הבישול, ואם זוהי כוונת הרב, גם בכלי שלישי דרך לאכול במקומות ציבוריים, כגון פנימיה, מוזגים את האורז לצלחת מכרזית, וכל אחד לוקח לעצמו, ואוכל בכלי שלישי. ואולי הרב מדבר רק בהכנת עלי תה וקפה, שאין דרך להכין תה וקפה בכלי שלישי, לכל היותר מכינים לפעמים בכלי שני, שמוזגים מים חמים לכלי שני, ומכניסים לתוכו עלי תה וקפה. וא"כ כל ההיתר יהיה רק בהכנת תה וקפה, ולא בנתינת תבלינים כשיש בהם חשש לקלי הבישול.

רב משיב

זה המהלך: אכן בפועל כמעט ואין הדרך לבשל גם בכלי שני, אבל החמירו בו חכמים ועשו סייג מפני שיש מאכלים מעטים שהיו רגילים לבשל בכלי שני (דגים קטנים), אבל בכלי שלישי לא החמירו. תגיד, אבל יש מאכלים שיכולים להתבשל גם בכלי שלישי? תשובה – 'יכולים להתבשל' אינה סיבה להחמיר בכלי שלישי. תגיד, אבל אולי אכן מה שתשים בשבת בכלי שלישי אכן מתבשל ? תשובה – גם אם יש איזשהו סיכוי שהוא מתבשל, הדבר מותר מפני שאינו דרך בישול כלל. עד כאן ביאור להערה 6. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה: כלי ראשון, שני ושלישי בנוזל כלי ראשון הוא הכלי שבתוכו הנוזל התחמם על האש ליותר מ-45 מעלות, כגון מיחם המים של שבת, או סיר המרק שעל הפלטה. כלי שני הוא הכלי שעירה לתוכו את הנוזל מהכלי הראשון. כלי שלישי הוא הכלי שעירה לתוכו את הנוזל מהכלי השני. י. כלי ראשון מבשל, ולכן אסור להכניס מאכל, תבלין או משקה שאינם מבושלים לתוך תבשיל נוזלי שהתחמם על האש גם אם הוריד את התבשיל ממקור החום. אמנם אם הנוזל ירד מחום של 45 מעלות אין בכוחו לבשל, ומותר להכניס לתוכו דבר שאינו מבושל אם הוריד את התבשיל ממקור החום. יא. גם עירוי מכלי ראשון מבשל, ולכן אסור לשפוך מים רותחים ישירות מהמיחם על דבר שאינו מבושל, כגון עלי תה. אמנם מותר לשפוך מים רותחים ישירות מהמיחם לתוך כוס ריקה שיש בה שיירי טיפות, ואף מותר להכניס כף רטובה לתוך מאכל רותח שבכלי ראשון, מפני שאין לטיפות אלו חשיבות ואין לו כל כוונה לבשלן. יב. כלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים, אך משני צדדים החמירו שלא ליתן בו דבר חי: א – יש מאכלים שכיוון שמתבשלים בקלות, מתבשלים גם בכלי שני, וקשה לדעת על מאכל האם הוא מקלי הבישול או לא. ב – יש חשש שנתינת מאכל בכלי שני נראית כבישול. אמנם כאשר ברור שהמאכל או המשקה אינם מקלי הבישול, כגון מים, שמן וקפה נמס – מותר ליתנם בכלי שני רותח. יג. כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט). גוש רותח יד. כדין נוזל כך דין מאכל שבא במגע שלם עם כל דפנות הכלי, לכן מותר לשפוך שמן זית לתוך פירה רותח לאחר שהעבירו אותו לכלי שני. אבל גוש מאכל רותח בחום של 71 מעלות, כגון חתיכת בשר, תפוח אדמה או פשטידה, שחומם נאצר בתוכם ואינם באים במגע שלם עם הכלי, אף שהם בכלי שלישי, אין ליתן עליהם דבר חי, כגון שמן זית ותבלינים. אבל מותר ליתן עליהם בכלי שלישי קטשופ וחמאה שעברו בישול, וכן מלח וסוכר. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן