שלום לכבוד הרב
שמתי לב שיותר קל להתחבר למצוות שאין להם זמן והם תדירות כמו לימוד תורה שאתה יכול לעשות אותו מתי שאתה רוצה, וקשה עלי מאוד נגיד מצוות התפילה להתפלל בנוסח מסוים ובצורה מסוימת ועוד דברים בדת שדורשים דבר מסוים ולא חופשיות, בעצם מה שקשה לי זה להרגיש שאני מאבד את עצמי בכל הדבר הזה שנקרא דת אני רוצה לשנות את זה אני רוצה לקיים מצוות אני רוצה להרגיש שמח בזה מבלי להרגיש שאני מאבד את עצמי, יש לרב רעיון?
האם יש לי רעיון – בטח. הרי כולם מרגישים כך בחלק מהמצוות. אני מרגיש כך למשל בתפילה שהיא ארוכה מדי עבורי, אבל בגלל שאני יודע שזה הדבר הנכון לעשות לפי דעתו של בורא עולם, אני מתרצה ושמח לכפות את עצמי לעשות רצונו, ומשתדל שזה יהיה כמה שיותר בלבב שלם ובשמחה. זה דבר ראשון. על גבי זה, צריך לקחת ברצינות כל מצווה שקשה לעשותה ולהעמיק בה – מה עניינה, מה היא מועילה לי ולעולם, ועל ידי כך להזדהות איתה, וכך יהיה יותר קל לעשותה. פעמים רבות דברים אלו מבוארים היטב בפניני הלכה. אפשר לקרוא מהספרים דרך האתר.
עוד יש לדעת שיש בדור הגאולה של ימינו הרבה מאוד נשמות שהחופש מאוד חשוב להם, הרבה יותר מנשמות בעבר, וזה מצוין, כי זה גורם לאנשים להעמיק יותר בדברי התורה ולא לעשותם כמצוות אנשים מלומדה. יחד עם זאת צריך להפנים שגם אם טרם הזדהנו עם מצווה מסוימת, החסרון הוא בנו ולא בדבר ה'. שכן ודאי שדבר ה' הוא הדבר הטוב ביותר עבורנו גם אם כעת קשה לנו להבין זאת.
בהצלחה רבה
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
