צבא – חרדים ונשים

סוגיות אלו מבוארת בפניני הלכה העם והארץ, וכן בטור רביבים שכותב הרב מלמד בעיתון בשבע – אפשר גם את הספר וגם את הטורים דרך האתר.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

לומדי תורה

ד. מצוות תלמוד תורה דוחה מלחמת רשות, אבל אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא לצורך מלחמת מצווה של שמירת העם והארץ. לכן חובה על לומדי התורה לבטל מלימודם כדי להתגייס לצה"ל. אמנם יחידים המסוגלים להתעלות בתורה, כל זמן שאין הצבא מוכרח לגייסם, מוטב שידחו את הגיוס ויתעלו בלימוד על מנת ללמד תורה לרבים, ועל ידי כך יתרמו תרומה מכרעת לחיזוק התודעה הישראלית, לביטחון ישראל וליישוב הארץ. ובתנאי שיעשו זאת מתוך כבוד גדול לחיילים המקיימים בגופם את מצוות הצלת ישראל ויישוב הארץ.

קדושת המחנה

ה. מחנה ישראל צריך להיות קדוש וטהור, שנאמר: "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע… כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דברים כג, י-טו).

ו. כוונת התורה בפסוקים אלו להדריך את החיילים להיזהר מכל העבירות שבתורה באופן כללי, ולהישמר במיוחד מדיבור רע של לשון הרע, ניבול פה וליצנות, ומהרהורים רעים ושאר ענייני צניעות. ומדגישה התורה דווקא את החיילים, משום שהם נמצאים במצבים לא פשוטים, הן גופנית והן נפשית, ולכן צריכים להיזהר יותר, ומתוך כך יזכו לסייעתא דשמיא במשימתם.

ז. גם במצוות מעשיות צריכים החיילים להקפיד יותר, ולכן אף שישנם בצבא מצבי דחק שבהם ניתן יותר להקל, בזמני השגרה ובמצוות הקבועות נכון יותר להתקדש ולהחמיר, כגון לאכול בשר 'חלק', לחבוש כיפה בגודל מכובד, להוציא ציציות, להקפיד לברך ולהתפלל בכוונה, ולהשתדל ללמוד תורה כמידת האפשר.

ח. כדי שלא להכביד על החיילים ולפגוע ביכולתם בלחימה, מעת צאתם למלחמה ועד חזרתם, הקלו עליהם חכמים בשישה דברים: א – להביא עצים מכל מקום בלא לחשוש לגזל. ב – לעבור בכל שדה בלא לחשוש לנזק. ג – חיילים שנהרגו נקברים במקום נפילתם. ד – אינם חייבים לחזר אחר מים לנטילה לפני אכילת לחם. ה – אינם חייבים להניח מאכל שתי סעודות לצורך עירוב חצרות ותחומין. ו – מותר להם לאכול פירות דמאי. אמנם כיום שיש לנו כלי רכב ואמצעי קשר, מחמירים יותר בדברים אלו כאשר הדבר ניתן.

פקודה כנגד ההלכה

ט. חייל שקיבל פקודה הסותרת את ההלכה, כגון לחלל שבת שלא לצורך פיקוח נפש, אסור לו לקיימה. והמסופק האם יש בפקודה צד של פיקוח נפש ולא יכול לבדוק את הדבר – יקיימנה, שכן ספק פיקוח נפש דוחה שבת. אולם לאחר השבת יבדוק את הפקודה, ואם יתברר שניתנה שלא לצורך פיקוח נפש, חובה עליו להתלונן על המפקד כדי למנוע הישנות מקרים של מתן פקודות נגד ההלכה. כך יעשה גם כאשר מנעו ממנו לקיים אחת מהמצוות ללא סיבה מוצדקת.

י. חובת התלונה היא ענף של חובת התורה להוכיח אדם שעשה עוולה, שחלה גם אם צריך לשם כך להיכנס למצבים מאוד לא נעימים מול המפקדים, וגם אם יש חשש שייענש על כך שהתלונן. יש להתלונן בהקדם, כדי שהתועלת תהיה גדולה יותר, אמנם החושש מהתעללות מצד מפקדיו או חבריו, ישקול לדחות את התלונה לסיום תקופת שירותו איתם. יש לפנות תחילה אל הפיקוד הישיר ואל הרב הצבאי היחידתי, ואם הבעיה לא נפתרה, יפנה למשרד הנציבות לפניות הציבור באכ"א, ולקו הפתוח של הרבנות הצבאית.

נשים בצבא

יא. למרות שבחיים האזרחיים מותר לאדם לעבוד במקום שיש בו נשים, אסור להקים בצה"ל יחידות שדה מעורבות של בנים ובנות, וכן אסור לחייל להשתתף בפעילות צבאית אינטנסיבית עם בנות, משום שיש קושי גדול מאוד לשמור בצבא על הריחוק והצניעות הראויים.

יב. לא ציוותה התורה את הנשים להתגייס לצבא, גם מפני הצניעות וגם משום שהלחימה אינה מתאימה להן (קידושין ב, ב). לכן קבעה הרבנות הראשית לישראל שאסור לנשים להתגייס לצה"ל, אלא תפקידן לקיים את החיים האזרחיים בעורף, ובשעת הצורך לסייע לצבא בתפקידים עורפיים. ורק במצב שבו ח"ו בלי שנשים יילחמו לא נוכל לנצח במלחמה, הן יהיו חייבות להתגייס, תוך זהירות גדולה מערבוב בין המינים.

יג. בנות השייכות לקהילות שבהן הרבנים מעודדים אותן להתגייס ליחידות שבהן ניתן לשמור יחסית על הצניעות, יש להן על מה לסמוך, ובלבד שהדבר נעשה תוך הכנה וליווי אישי. אבל לכתחילה עדיף שלא יתגייסו, אלא ישרתו את עם ישראל בדרך המתאימה להן יותר.