פת עכום

מה שאני מכיר זה דוקא הפוך, שכתבו הפוסקים בזה להחמיר יותר כיון שאין לו סיבה להקל, שמדוע שלא ישתתף בהכנה? כן כתבו הגאונים והטור שההיתרים שנאמרו בפת גויים שייכים דוקא כאשר העיסה של הגוי, אבל כאשר העיסה של הישראל אין סיבה להקל ולהתיר את אפייתה ע"י גוי בלא השתתפות הישראל, שכן בכה"ג לא הוי חיי נפש, וממילא חלים עליה דיני פת עכו"ם גם במקום שנוהגים היתר. כ"כ מהר"ם,מרדכי ואו"ה בשם הגאונים, וכ"כ הטור והרמ"א בתו"ח, והובאו למעשה בש"ך,ז. וכ"כ השו"ע,יא 'פת של ישראל שאפאה גוי בלא חיתוי דישראל ובלא קיסם-אסור'. וכתב הט"ז,ז ד"ה 'פת של ישראל'- 'דזה יש לו דין שלקות הנזכר בסימן קיג, כן פסק הטור'. וכ"כ הט"ז בסימן קיג,ב ושכ"כ הסמ"ק.