פתיחת מכשיר עם טרמוסטאט בשבת

שאלה מצויינת. אכן למדנו רבות סוגיית ניחא ליה ולא ניחא ליה כדי להכריע במקרה זה ובמקרים דומים, בהם האדם כלל לא חושב על הדבר נחשב שנוח לו בו בשעת הפעולה שעושה, אלא הניחא ליה הוא עקיף, ומסקנתו היתה חד משמעית, שאכן הדבר נחשב כלא אכפת ליה. ואף יותר מכך, במקרה הנכחי של הפעלת מנוע המקרר שנמצא בקרבי המקרר ומופעל בדרך עקיפה ובגרמא, גם אם היה מקום לומר שסוף סוף יש כאן צד של ניחא ליה, היה מותר לעשות זאת לכתחילה, שכן מוכח ממקרים רבים בהלכות שבת שפעולה כזו כלל לא נחשבת למלאכה, ובעזרת ה' זכינו בזכות תובנה זו להבין הלכות רבות שלכאורה היו צריכות להיות אסורות לפחות לכתחילה. נקודה חשובה זו נוספה במהדורה האחרונה של פניני הלכה בפרק ט הערה 2: ח) פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2). נחזור לכלל שאמרנו בתחילה שהניחא ליה צריך להיות ניכר, מקרה דומה  –  מקרר שפתח אותו בשבת ומצא שהנורה דולקת, האם סגירתו בשבת נחשב ניחא ליה או לא אכפת ליה (בזה לא שייך ההיתר הנ"ל של פעולה שאינה דרך מלאכה כלל, כיון שמנורת המקרר היא דבר ניכר מאוד). ולמעשה אין אנו אומרים שכיבוי המנורה נחשב ניחא ליה כיון שבכך חוסר כמה פרוטות בכיבויה או באורח חייה, שכן אדם לא רגיל לחשוב על דבר זה, שכן החיוב לחברת חשמל אינו נראה לעיניים, וכן זה שהנורה תיגמר יותר מהר ויצטרך לקנות חדשה, זה דבר שיקרה בעתיד הרחוק. אמנם אם האדם חושב על כך באופן ברור, כגון שנצרך בעבר להחליף מנורת מקרר והדבר גרם לא טרחה רבה, שכן זו מנורה מיוחדת וכו', אין הכי נמי עבורו ייחשב הדבר כניחא ליה.