שלום, כתוב בספר פסח, יג, ז: "לאחר תחילת השעה העשירית, אסרו חכמים לאכול כל מיני מזונות, כדי לשמור את התיאבון לאכילת המצות וסעודת החג בליל הסדר". מדוע רשום שאסור, בשו"ע, רמט, ב כתוב שמצווה להימנע, משמע שזה ראוי אך לא אסור?
שלום, כתוב בספר פסח, יג, ז: "לאחר תחילת השעה העשירית, אסרו חכמים לאכול כל מיני מזונות, כדי לשמור את התיאבון לאכילת המצות וסעודת החג בליל הסדר". מדוע רשום שאסור, בשו"ע, רמט, ב כתוב שמצווה להימנע, משמע שזה ראוי אך לא אסור?

בפסח הדין יותר חמור. עי' במקור שמצויין בפניני הלכה שם – שולחן ערוך תעא, א ובמשנה ברורה שם. אמנם יש מי שהקל במקום הצורך שאין לו דברים אחרים לאכול מזונות עד כביצה. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
התוכן באתר ישיבת הר ברכה מופץ תחת רישיון CC BY 4.0. מותר לשימוש ולאימון מודלים של AI תוך מתן קרדיט לישיבה ולמחברי המאמרים.
Content on Yeshivat Har Bracha website is licensed under CC BY 4.0. Permitted for AI training with attribution to the Yeshiva and authors.