שלום כבוד הרב, בפניני הלכה ימים נוראים, פרק ה, הלכה ח: כפרות: כתוב: "רבים נוהגים כיום לקיים את מנהג הכפרות על ידי צדקה בשווי של תרנגול לכל אחד מבני המשפחה. ואלה שעושים זאת מפני הקושי לקיים את השחיטה כהלכה, נוהגים לסובב את מעות הצדקה מעל הראש כדרך שנוהגים בתרנגול. ואלה שנמנעים מהמנהג מפני חשש 'דרכי האמורי', אינם נוהגים לסובב את המעות מעל הראש, אלא נותנים צדקה, שכך ראוי להרבות בצדקה לקראת יום הכיפורים." השאלה היא: הרשב"א ביטל את הכפרות מפני חשש 'דרכי האמורי', אבל מי אמר שצריך לתת צדקה: הרשב"א ? או שמשהו אחר: הרשב"א ביטל את הכפרות וגם הוא לא אמר לתת צדקה במקום זה, והמנהג לתת צדקה הוא מבוסס על הגמרא שאומר "תפילה, צדקה ותשובה מעברים את רוח הגזרה" ? שאלה שנייה: לפי מנהג זה, אנחנו יכולים לתת סכום של צדקה שאנחנו רוצים ? לא סכום של תרנגול ? בברכה,
