שלום רב, רציתי לדעת מה ההבדל מבחינה הלכתית בין שתי הגדרות אלה? תודה
פוגם בטעם זה מצב של מאכל שקיבל טעם פגום אבל הוא ראוי לאכילה. המקרה שעליו דובר בהלכה הוא למשל מאכל חלבי שבישלו אותו בסיר בשרי נקי שעברו עליו 24 שעות ללא שימוש בשרי – המאכל מותר באכילה משום שקיבל טעם פגום של בשר שבלוע בכלי. מאכל שאינו ראוי למאכל כלב זה כבר מקרה שאין על המאכל שם מאכל כלל, שהרי אפילו כלב לא יאכל אותו. באופן עקרוני אין שום איסור על מאכל זה, כיון שאינו נחשב מאכל. אמנם לכתחילה אין לאכול אותו. המקרה שעליו דובר בהלכה למשל הוא משחת שיניים שאין לה טעם טוב ואין לה כשרות לפסח, שהיא כשרה לפסח גם ללא כשרות.