בפניני הלכה ברכות עמוד 245 בדיני עיקר וטפל מובא שעל מרק ירקות יש ג' חילוקים:
א) אם רובו הגדול של המרק נוזלים, ויש בו מעט מאוד ירקות, הם טפלים למרק, ומברך על המרק ‘שהכל’ ופוטר בברכתו את מעט הירקות שבו (שעה”צ רח, כז).
ב) אם רובו נוזל ומיעוט חשוב ירקות, למרות שהירקות הם מיעוט, כיוון שיש להם חשיבות, אין כאן עיקר וטפל, וצריך לברך על המרק שתי ברכות, על הירקות ‘האדמה’, ועל הנוזלים ‘שהכל’.
ג) אם קרוב לחצי מהמרק הוא ירקות, עד שברור לו שהם העיקר והנוזלים טפל, מברך על הירקות ‘האדמה’ ופוטר את הנוזלים (מ”ב רב, נד; רה, יג).
אשמח לדעת מה המקור לחילוק השני שהרי במשנ"ב משמע שאם העיקר ירק אז המים טפלים ואם העיקר מים אז הירק טפל.
בסימן קח ס"ק כ"ג כתוב:"אבל בשאר מינים כגון רעצק"ע גרויפי"ן שנעשים בריבוי מים שאינם ראוין לאכילה ורק לזופ"א מברך ברכה אחת שהכל דהגרויפי"ן נתבטלו לגבי המים" – משמע שאם אין במרק הזה מימד של אכילה אלא רק שתייה ברכתו שהכל גם על הירקות.
ובסימן ק"ה ס"ק ט'- ר"ל שרוצה לגמוע המים לבד דאלו אם אוכלן עם הירק אין שייך שום ברכה על המים דנעשין טפלה לירק. בפשטות שאם יש כאן אכילה המים טפלים. לא מצינו במשנ"ב (לפחות אני) גדר כזה שמברך על הירקות וגם על המים אלא או העיקר הירק או העיקר המים במרק עם מיני מזונות כן מובא במשנ"ב דין כזה מפני חשיבות מיני מזונות
גם בספר וזאת הברכה עמ' 119 מובא שני החילוקים שהבאתי ולא מובא החילוק האמצעי שמובא בפניני הלכה.
אשמח לדעת את מקור החילוק ועל מה הוא מבוסס.
