צריך לברר האם יש להם פסלים שהם סוגדים להם, כלומר משתחווים ומקטירים לפניהם. אם כן – אסור להתקרב למקדשים כאלו. אבל אם זו דת ללא עבודה זרה – מותר.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יב – בתי פולחן וסמלים

איסור כניסה והתקרבות לבתי עבודה זרה

א. מלבד מצוות התורה לאבד עבודה זרה (לעיל ג, ו-ז), ומלבד האיסור להנות ממנה (לעיל י, יא), יש איסור על הכניסה לבתי עבודה זרה.[1] כהמשך לכך הורו חכמים שהנצרך לעבור ליד פתח בית עבודה זרה, עליו להתרחק ארבע אמות. כמו כן, המנהג להחמיר ולאסור כניסה לחצר של בית עבודה זרה.

ב. אסור ללכת בדרך המוליכה לבית עבודה זרה בעת שמקיימים בו פולחן, שמא יחשדו בו שהולך להשתתף בעבודתה או לכבדה. ואם הדרך מובילה גם למקום אחר, מותר ללכת בה. ומעיקר הדין הדבר מותר גם אם דרך זו עוברת בתוך חצר של בית עבודה זרה.

ג. הנאלץ לעבור ליד עבודה זרה, לא יעשה דבר שנראה כאילו הוא משתחווה לה, גם אם לא רואים אותו. לפיכך, אם נתקע לו קוץ ברגלו או התפזרו מעותיו לפני עבודה זרה – לא ישׁחה להסיר את הקוץ או לאסוף את המעות מולה, אלא יעשה זאת תוך שהוא מפנה את גבו או את צידו לעבודה זרה. וכן אם היה מעיין נמשך לפני עבודה זרה, לא ישחה וישתה ממנו מולה, אלא אם כן אין לו אפשרות אחרת והוא בסכנת מיתה. כיוצא בזה, מי שרודפים אחריו להורגו, רשאי להיכנס לבית עבודה זרה אף בשעת פולחן כדי להציל את חייו.

[1] בתחילה כתבתי 'על 'עצם' הכניסה', שנאמר: "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם" (ויקרא יט, ד), אבל בסעיף ג מבואר שברוב המקרים האיסור מדרבנן משום מראית עין, אז הורדתי את המילה עצם ואת הפסוק.