כמה חשוב עניין הסימנים בראש השנה? כמה להשתדל על זה?
העיקר בראש השנה זה הכוונה בתפילה, שמיעת קול השופר, וקיום סעודות משמחות. כל השאר זה תוספת הידורים שהתקבלו בעם ישראל אבל אינם חובה, וכל אחד יבחר לעצמו כמה להדר בהם לפי יכולתו ורצונו.
מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
מאכלים לסימן טוב
טז. הואיל ובראש השנה נחתכים חיים לכל חי, כל מעשה, דיבור ומחשבה ביום זה משפיעים על כל השנה. לכן נוהגים לאכול בשני הלילות של ראש השנה מאכלים שיש בשמם, צורתם או טעמם סימן טוב לכל השנה.
יז. לאחר הקידוש ואכילת 'כזית' לחם, מברכים על התמר 'בורא פרי העץ' ומכוונים לפטור את שאר הפירות, טועמים ממנו ואומרים "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". וכך אומרים לפני אכילת מאכלים נוספים שיש בהם סימן מיוחד (מי שאינו רוצה לאכול את אחד הסימנים, יסתפק בראייתו):
רימון – "שנהיה מלאים מצוות כרימון". תפוח בדבש – "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". רוביה (לוביה-שעועית ירוקה) – "שירבו זכויותינו ותלבבנו". כרתי (כרישה-לוף) – "שייכרתו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". סילקא (תרד/עלי סלק/סלק) – "שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". קרא (קרע-דלעת/קישוא לבן) – "שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו". גזר – "שתגזור עלינו גזרות טובות ישועות ונחמות". ראש כבש/דג – "שנהיה לראש ולא לזנב" (לראש כבש מוסיפים – "ותזכור לנו אילו של יצחק אבינו עליו השלום"). דג – "שנפרה ונרבה כדגים".
יח. ישנם מנהגים שונים לגבי טבילת החלה בדבש או בסוכר, והאם גם לטבול במלח כמקובל בשבתות השנה, וכל אחד ימשיך במנהגו. כמו כן, נהגו רבים שלא לאכול בראש השנה אגוזים ומאכלים חמוצים, מלוחים ומרירים (רמ"א, כה"ח), אמנם ממאכלים חריפים רבים אינם נמנעים.
עוד מנהגי סימנים
יט. כיוון שכל מה שעושים בראש השנה הוא סימן לכל השנה, ראוי לכל אדם לשמוח ולבטוח בה' שיקבל תשובתו, וירבה באהבה עם חבריו ובני משפחתו. לא יכעס ולא יתקוטט ולא ידבר רע על אחרים. כמו כן, סימן טוב שלא להרבות בשינה בראש השנה, אלא כדי הצורך להתרכז בתפילה ובלימוד, וישתדל לא לישון לפני חצות היום.
כ. לאחר תפילת ערבית ושחרית ביום הראשון והשני, מברכים איש את רעהו "לשנה טובה תכתב ותחתם", ויש נוהגים לומר בראש השנה רק "לשנה טובה תכתב". לאחר חצות היום לא מברכים בנוסח זה, כי עיקר הכתיבה הסתיימה, אלא מסתפקים בברכת "שנה טובה". כאשר המברך מוסיף ברכות, ישיב לו "וכן למר", היינו שכל הברכות שברכת אותי יחולו גם עליך.
כא. רבים נוהגים ללכת ביום הראשון למקום מים, ואומרים מספר פסוקים ותפילות, ובכללם "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" (מיכה ז, יט), ועל שם כך נקראת התפילה 'תשליך', ועניינה שישליך ה' את הקטרוגים שנוצרו על ידי החטאים למצולות ים באופן שלא ייזכרו עוד. כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, רבים דוחים את אמירת ה'תשליך' ליום השני.