נרנח"י

נפש – רוח – נשמה – חיה – יחידה  (נרנח"י).      (טללי חיים 'הקיצו ורננו' עמ' קא-קו)

נפש:

"כשאדם נולד הרי שרק בחינת הנפש מופיעה בו. ולכן עיקר מושגי חייו הם החושים, מאכל ומשתה, צלילים ומראות. אין לילד היכרות עם עולם פנימי יותר. גמר פיתוחה של הנפש מתבטא בהשתייכות לעולם הנפש והמידות. לכן לאחר כמה שנים הילד מסוגל להבין מושגים של רגישות לזולת, הכרת טובה, זהירות ועלבון וכד' ".

רוח:

"לאחר שהנפש הובשלה בו, הולכת הרוח ומופיעה. אז מגיע להכיר את עולם המחשבה והדעת, ויפקחו עיניו להכיר הוויה שלמה שהיא איננה מוחשית, אלא רעיונית. צימאון הדעת מתגבר, וחשק העיון וההשכלה נעשים לדבר הנוכח בחיים".

נשמה:

"עד כאן הובשלו צדדיו האנושיים, שהם נערכים ככלים לקומות עליונות יותר של האדם. וכך, אם זוכה והולך באורח מישור על ידי שמתקן את נפשו לפי דרכה של תורה, במצוות מעשיות ובמידות אציליות, וממלא את רוחו בידיעת התורה, אז תחל הארה עליונה לפעמו. זוהי התנוצצות מהארת הנשמה. היא תוליד בו שייכות אל טמיר ונעלם, כוח להשכיל ברזי תורה, כמיהה וכיסופים אל אור חיי נצח, העומדים מעל גבולות העולם הזה. געגועי קודש לדבקות אלוקית, שוטטות המחשבה במרומי העולמות, יהפכו להיות עניין עמוק בהוויית האדם.

אופק חיים חדש יפתח לאדם, להביאו לדור בעולמות של אור, שהם עולמות הרצון והכוונה, ושפע הקודש המאיר בהם. מתוך כך יכיר האדם את ערך רצונו וכוח פעולתו, את זרם החיים השופע בדיבור הפה, ואת שלטונו על החיים וההוויה. ממילא תתגדל התפילה בקרבו, להרגיש מציאותה והווייתה הממשית, לא פחות מהרגשת פעולת הידיים ותוצאותם.

מי שזכה להתנוצצות הארת הנשמה בבהירות, הוא נקרא אדם שלם, וכבר נאמר בו "ותגזַר אומר ויקׁם לך ועל דרכיך נָגה אור". כי פיו ודיבורו נעשה היכל לנשמת קודש, אשר אין קץ ליכולותיה ועוצם השפעותיה על תבל ומלואה, כי אצולה היא מכבוד ה', וסגולת אורו חקוק בה.

אור הנשמה יקשר את האדם בעבותות אהבה אל כל ישראל, לחוש עצמו חלק מהם. כי הנשמה היא נקודת המזיגה והקשר בין כל נשמות ישראל, המתכנסות ומתאחדות במקורן, נשמת ישראל, אור השכינה".

חיה:

"יחידי סגולה זכו לאור הנשמה בשלמות. קל וחומר למעלות נישאות יותר, של אור החיה.

מדרגת חיה היא כבר שפע כל כך רם ונישא, עד שאינו יכול להתלבש בגופו של האדם וכוחותיו. זהו שמבואר בספרים שהחיה היא בחינת אור מקיף סביב האדם. רוצה לומר, שפעולתה איננה מתלבשת כלל באדם, אפילו לא בדיבור הפה.

כדי לקשר עצמו לפעולתה צריך האדם לדעת את סוד התפשטות הגשמיות, להעלות את נקודת חייו אל תוכן האור העומד ממעל הגוף וביטויי העולם הזה, והוא בסוד מחשבה נעלמת ורעותא דליבא. זה סוד עליית נשמה, שפע זוהר עבודת הייחודים, אור נבואה עליונה, בוא אברי האדם מתרופפים ומתבטלים, ונשמת הנביא מתייחדת במקורות עליונים, ועולמות עצומים נפתחים בפניה, היכלות והשגות שאין הפה והלשון יכולים לתאר".

יחידה:

"והנה אם במעלת החיה אין הפה כמעט יכול לדבר, קל וחומר במעלת היחידה, שהיא דבר שאין שום תפיסה בו,

ואורה יופיע בנשמת המשיח שיזכה לשפעת היחידה, ומכוחה יאחד את כל ישראל ויביא לתיקון הגמור מעוצם זוהר מעלת היחידה ואורה, אשר בהתגלותה בנשמת המשיח, תזכך ותרומם את הכל בפעולות עצומות שאין דעתנו יכולה להכיל ולהשיג, כי השגתו תהיה אפילו למעלה מהשגת משה רבנו".

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא