שלום, רציתי לדעת כיצד הסתדרו עם הלכות נידה בזמן בית המקדש. כיצד חיו ביומיום כאשר כל דבר שהאישה הנידה נגעה היה נטמא. מי היה מבשל, מכבס, מנקה. הרי אישה כמעט מחצית מחייה נמצאת במצב של נידה והיא מטמאה כל דבר שבו נוגעת. משמע שכל חודש היה צריך לטבול מחצית מהחפצים בבית, ובכל הזמן הזה לא היה מי שיתפקד
עניין הטומאה והטהרה היה קשור בעיקר למי שרוצה להגיע לבית המקדש, לכן הכהנים היו מורגלים בעיקר בעניין, ולכן היו משתמשים בעיקר בכלי חרס. אבל כלל האומה היתה צריכה להקפיד על כך רק לפני הרגלים, ובשאר השנה לא היה אכפת לאנשים להיות טמאים או שהכלים שלהם יהיו טמאים. ומי שהיה אכפת לו היה טובל במקווה ונטהר. להרחבה בעניין – https://www.hamichlol.org.il/%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94
