מספר שאלות

שאלה

בתפילה יא יב הערה 18 נכתב שב"י ורמא מו ט אומרים להגיד פסוק ראשון של ק"ש, משום שלפי רוב הפוסקים רק פסוק ראשון של ק"ש הוא מדאורייתא. א. מי הם הפוסקים שאומרים זאת? ב. הרמ"א שם לא אומר זאת. 2. בשנה שאומרים עננו, עד מתי אומרים? עד סוף החורף? 3. האם סימן מט בשולחן ערוך נפסק להלכה? הרי היום הרבה נוהגים לשנן גמרות וכדו'!

כ״ג בטבת תשפ״ג

הרב אורן מצא

רב משיב

רמב"ם, רשב"א שו"ת א, שכ, ריטב"א ברכות יג: , רמב"ן, ספר החינוך, טור סי' מו בשם רבי יהודה החסיד.
עד שראוי לומר את ברכת הודאת הגשמים, כלומר כאשר בעקבות המטר היורד ומכה במים שעל הארץ, יעלו טיפות כלפי מעלה, גם אם עדיין לא ירדו מספיק גשמים כדי להרוות את האדמה ולמלא את מאגרי המים. נעצרו הגשמים שוב וחזרו להתפלל, ולאחר מכן ירדו גשמי ברכה, יברכו פעם נוספת (פניני הלכה ברכות טו, ט).
דברי השו"ע נאמרו רק לגבי תורה שבכתב. וגם בזה יש מקלים: הטור הביא את שיטת הרא"ש שהאיסור חל רק כאשר מוציא אחרים ידי חובתם, אך אין איסור לומר את הפסוקים לעצמו. וכן נראה שיטת אחד מבעלי התוספות במסכת תמורה יד ב. וכן נראה שפסק הגר"א מט, א. כמו כן האבודהם כתב שרק כאשר קורא בתורה אסור לקרוא בעל פה שלא יאמרו שהספר חסר ולכן קורא על פה. והתוספות ישנים על יומא ע ב מחדשים שאיסור זה איננו איסור גמור אלא רק מצווה מן המובחר ומי שקורא על פה איננו מפסיד.