בזמנים י,יד נכתב שאסור לעשות בתשעה באב מלאכות שיש שיהוי בעשייתן והן טורדות את המחשבה, ומותר מלאכות שאין שיהוי בעשייתן. א. מה הדין במלאכה שיש בה שיהוי אבל לא טורדת את המחשבה? ב. מהי הגדרת "שיהוי"? (נכתב שנסיעה לצורך מותרת, ולכאורה נסיעה יכולה להיות גם ארוכה)
