איני פנוי לעיין בזה. אולי יעזור לך ספר הקיצור:
ח – עירוב תבשילין
עיקר הדין א. אסור להכין דבר ביום טוב לימי החול או לשבת, אבל כאשר יום טוב חל ביום שישי, מצווה לייחד לפני יום טוב תבשיל לכבוד שבת, ועל ידו נעשים תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, וכך ניתן לעשות ביום טוב עבור שבת כל מה שמותר לעשות ביום טוב, כגון לבשל, לברור, לשטוף כלים, לערוך את השולחן, לשים את מאכלי השבת על הפלטה, ולגלול את ספר התורה לקריאה של שבת.
ב. צריך להקפיד לסיים את עשיית המלאכות שעושים עבור שבת לפני שקיעת החמה, באופן שכעקרון מה שמכינים ביום טוב יוכל להיאכל עוד ביום טוב עצמו.
מאכל העירוב ג. מאכל העירוב צריך להיות מבושל, צלוי, מעושן או אפילו כבוש, בשיעור של לפחות חצי ביצה ('כזית'), ושיהיה מאכל שראוי לאוכלו עם פת, כדוגמת בשר, דגים, ביצים וסלטים מבושלים. אבל מאכל חי, כגון ירקות ופירות חיים, או מאכל שלא רגילים לאוכלו עם הפת, כגון אטריות ואורז, אינם ראויים לעירוב. לכתחילה טוב להניח בנוסף לתבשיל גם לחם בשיעור של לפחות ביצה ('כביצה').
ד. לכתחילה יניח את העירוב בערב החג מתבשיל שהכין במיוחד לשבת. אולם בדיעבד, גם אם הניח זמן רב לפני החג תבשיל שלא הוכן במיוחד לכבוד שבת, הוא מועיל לעירוב. ואפילו מי שהתכוון להניח עירוב לכמה חגים יחד, כל זמן שהעירוב קיים, הוא מועיל בדיעבד.
ה. נכון לאכול את התבשיל ולחם העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל וקיימו על ידם את מצוות העירוב, ראוי להמשיך ולקיים בהם את מצוות עונג שבת (אכל בטעות את תבשיל העירוב לפני שבת ולא נשאר ממנו כזית, עי' להלן ט).
סדר הנחת העירוב ו. ייטול תבשיל ופת ויברך "על מצוות עירוב", ויאמר: "בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת". המתכוון לעשות ביום טוב מלאכה שלא מוזכרת בנוסח, כגון לברור או לטחון במגרדת עבור שבת, טוב שיוסיף זאת.
ז. גם מי שאין בכוונתו להכין דבר מיום טוב לשבת, יניח עירוב תבשילין בברכה, מפני שעיקר מגמת העירוב לתת לאדם את האפשרות לעשות זאת. ועוד, שעל ידי העירוב יזכור לדאוג לסעודות השבת, ויוכל ללא פקפוק להדליק ביום טוב את נרות השבת.
ח. תלמידי ישיבה והמתארחים בבית מלון, יוצאים בעירוב של הישיבה או המלון. וכן המתארחים בחג אצל משפחה או חברים, כיוון שאוכלים אצלם, יוצאים בעירובם גם אם הם ישנים בדירה אחרת. אבל אם הם ישנים בביתם, יעשו עירוב לעצמם.
עירובו של רב המקום ט. למרות שמצווה על כל אדם להניח עירוב תבשילין, מצווה על רב המקום להניח עירוב עבור כל בני המקום, ועירובו יועיל למי שנמצא בתחום השבת שלו (הלכות שבת ל, א) ונאנס או שכח להניח עירוב, או שעירובו נאבד או נאכל בטעות לפני שבת, או שאינו יודע להניח עירוב. אבל מי שיכל להניח ועבר ולא הניח, לא יכול לסמוך על העירוב של הרב, וכן דין מי שזו הפעם השנייה ברציפות ששכח להניח עירוב.
י. כדי שהעירוב יהיה שייך לכולם, צריך הרב לתת את תבשיל העירוב לאדם אחר שיגביה אותו טפח כדי לקנותו עבור כל בני העיר וגם הרב והוא בכללם, ואז ייקח הרב את העירוב, יברך עליו ויאמר: "בזה העירוב יהיה מותר לנו ולכל בני העיר לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת". לכתחילה טוב שיעשה את הקניין אדם גדול שאינו סמוך על שולחנו של הרב.
יא. כל אחד מתושבי המקום רשאי להניח עירוב עבור כולם בעזרת אדם נוסף, כדי שאם הרב ישכח, יודיע לרב ולציבור שהניח עירוב, ויוכלו לסמוך על עירובו.
כשאין עירוב תבשילין יב. לא הניח עירוב תבשילין, ואינו מהאנשים שיכולים לסמוך על הרב, או שנמצא במקום שלא הניחו בו עירוב עבור כולם, יכול לתת את מאכליו במתנה למי שעשה עירוב, והוא יבשלם. אפשרות נוספת: בעת שהוא מבשל את סעודת יום טוב, ימלא סיר גדול בתבשיל שיספיק לו ליום טוב ושבת, ויניחו בפעם אחת על האש (לעיל ג, ו). אבל אם כבר סיים להכין את סעודת יום טוב, טוב להחמיר ולא להערים ולבשל מאכלים לצורך שבת על ידי שיאכל מהם מעט ביום טוב, ורבים נהגו להקל בזה. אבל לאחר הסעודה אסור להערים.
יג. נזכר שלא עשה עירוב לאחר שאכל את סעודת יום טוב, או לאחר שגמר להכין את סעודת יום טוב ואינו רוצה להערים; אם אין לו מאכלים לשבת, יכול לאפות לכבוד שבת פת אחת ולבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד.
יד. בישל והכין מאכלים באופן האסור מיום טוב לשבת – מותר לו לאכול בשבת את מה שבישל, אפילו אם עשה זאת במזיד. אבל אם הערים ולאחר שסיים את סעודת יום טוב עשה עצמו כאילו הוא מבשל עוד סיר ליום טוב בתואנה שאולי יבואו אורחים, או שאולי ירצה לאכול עוד – אסור לו ולבני ביתו לאכול בשבת ממה שבישל ביום טוב, מפני שאם נקל למערים, יבואו כולם להערים.
