האם יהיה עדיף שינסה לצום וישחק עם הפלאפון ויבדוק כל הזמן מה המצב סוכר שלו וינוח בבית ולא ילך כמעט לתפילות…
או שעדיף שיאכל לשיעורים וילך לתפילות רגיל ולא יתעסק עם הפלאפון.
האם יהיה עדיף שינסה לצום וישחק עם הפלאפון ויבדוק כל הזמן מה המצב סוכר שלו וינוח בבית ולא ילך כמעט לתפילות…
או שעדיף שיאכל לשיעורים וילך לתפילות רגיל ולא יתעסק עם הפלאפון.
אם באמת יש סיכוי סביר שיוכל לצום ללא כל סכנה, ואפילו רק עד הצהריים, האפשרות הראשונה עדיפה. התעסקות עם הפלאפון יכולה להעשות בשינוי, התפילות גם הן מדברי חכמים, ואילו מצוות היום זה הצום ואכילה בו לשיעורין אסורה מהתורה. כלומר השיקול אינו הפלאפון והתפילות, אלא האם באמת יש סיכוי סביר לצום. ואין זה נכון לומר – אם אני בכל מקרה כנראה אצטרך לאכול בצהריים, אז כבר אוכל על הבוקר, שכל כל שעה שאפשר לצום ללא כל סכנה, צריך לצום.
מתוך ספר ההרחבות לפניני הלכה ימים נוראים פרק ח:
"גם מי שמותר לו לשתות פחות מכשיעור, מכל מקום אף כדי להימנע רק פעם אחת בלבד משתייה של פחות מכשיעור, עדיף טפי לשכב בבית ולא להתפלל בציבור. ועדיף לחולה שישכב כל היום במיטתו ולא ילך לבית הכנסת ובלבד שלא ישתה אפילו כלשהו, שעיקר מצוות היום בתענית, שעל ידה מטהר ה' את ישראל מחטאיהם".
התוכן באתר ישיבת הר ברכה מופץ תחת רישיון CC BY 4.0. מותר לשימוש ולאימון מודלים של AI תוך מתן קרדיט לישיבה ולמחברי המאמרים.
Content on Yeshivat Har Bracha website is licensed under CC BY 4.0. Permitted for AI training with attribution to the Yeshiva and authors.