מה היחס לגוי על פי ההלכה?

שאלה

זה לא הלכה ממש. זה על יחס לגוי. במידות הראיה, בפרק אהבה, הרב קוק מתאר את הצורך לאהוב את כל העמים, האנושות, העולם. בסעיף א' הוא מדבר על אהבת כל המעשים. סעיף ה' ו-ו' מברים על אהבת כל העמים. עם זאת, במסכת עבודה זרה יג: אומרים ש"גויים ורועי בהמה דקה לא מעלים ולא מורידין" (חוץ מגרסאות צנזורה שבה זה עכו"ם). וכך גם נפסק ברמב"ם. מילא אם לא היה חובה להציל. אבל יש ציווי לא להציל! זו אהבה? שמא מדובר על אהבה נוצרית שמשננת "פיס אנד לוב" תוך כדי שהיא רוצחת את כולם? נראה מההלכה שיש חובה לא לשנוא אך גם לא לאהוב. מאיפה הרב קוק הביא את החובה לאהוב את כל העמים ואיך זה מתיישב עם ההלכה? סליחה אם השאלה קצת ארוכה או מתריסה. אשמח אם תשיבו לי [email protected] . תודה, יעקוב.

רב משיב

שלום ראה במאירי גמ' ע"ז (כו, א )  שמדובר דווקא באומות עע"ז הקדומות וכ"כ הרמב"ם (עכו"ם י, א) שלא מצילים עע"ז שנא' ולא תחנם ולא מרפאים אותם אלא"כ הוא גר תושב  שמצווים להחיותו . לגבי חיוב האהבה – אפשר ללמוד תנ"ך ולראות שגדולה הכנסת אורחים של אברהם אבינו  יותר מהקבלת פני שכינה – גם אם הם גויים שמשתחווים לאבק רגליהם … וכך חזון אחרית הימים כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים – ואהפוך אל כל העמים שפה אחת וכך התפלל שלמה לה' שישמע את תפילת הגוי שיעלה לרגל וכו' וכו' וכמו שכתב ריה"ל בספר הכוזרי שישראל באומות כלב באברים ובוודאי שיש עניין לאהוב את שאר האיברים….(אלא"כ יש בהם נמק…) במקום בקשת מחילה עדיף לוותר על ההתרסה…

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן