לימוד תורה שעה ביום

נגעת בדיוק בנקודה. ללא ספק לימוד הלכה קודם, וכן לימוד בסיסי של ספרי יסוד באמונה, וכמובן תנ"ך. את לימוד הגמרא תצמצם ככל שאפשר. אני מזכיר שבשבת יש הרבה שעות של לימוד תורה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ידיעת יסודות התורה

ה. במשך הדורות נכתבו ספרים רבים מאוד כדי לבאר את דברי התורה, עד שכיום נעשתה התורה מרובה ומפורטת מאוד, ולא ניתן לדעת את כל מה שכתוב בה. אמנם את יסודות התורה המבארים כיצד לנהוג ולהתייחס למאורעות החיים, ניתן לדעת.

על כן חובה על כל אחד ללמוד את כל התנ"ך עם פירוש פשוט, ואת יסודות האמונה והמוסר המבוארים בספריהם של גדולי ישראל, וכן ללמוד את ההלכות הנצרכות לחייו בטעמיהן, בלא פירוט מדוקדק המחייב רק תלמידי חכמים. על גבי זה, יוסיף כל אחד להעמיק לפי זמנו, כישרונו ונטיית ליבו.

ו. המקור לכך שיש להקדים את הלימוד הנוגע למעשה, מן הפסוק (דברים ה, א): "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", כלומר צריך ללמוד כדי לדעת לשמור ולעשות. וכן אמרו חכמים (קידושין מ, ב): "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה", משמע שהעיקר הוא ללמוד את הדברים המביאים לידי מעשה, וכך הדריכו רבים מגדולי ישראל (עי' בפניני הלכה ליקוטים א' פרק א הערה 2).

לכן, נכון שבכל הישיבות ילמדו את המסכתות הנוגעות למעשה, עם שיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות ועד ההלכה למעשה, מתוך מטרה להקיף בשנים המעטות של הלימוד בישיבה כמה שיותר סוגיות מעשיות, הן בהלכה והן בתנ"ך ואמונה, כך שכאשר הבחורים יסיימו את המסלול הישיבתי, יהיו מוכנים כראוי לחיי המעשה ולבניית ביתם.

לימוד תורה בשבת

א. השבת נועדה להשלים את האדם ברוחניות ובגשמיות, ולכן קבעו חכמים שצריך לחלק את זמן השבת חציו לה' בלימוד תורה ותפילה, וחציו לעונג שבת של אכילה ושינה (פסחים סח, ב). יום השבת נמשך כעשרים וחמש שעות. שבע שעות שאדם צריך לישון בכל יום אינן בחשבון, ומתוך שמונה עשרה השעות הנותרות, יש להקדיש שש שעות ללימוד תורה, שלוש שעות לתפילה, ותשע שעות לעונג שבת בסעודות ותוספת שינה.

ב. עיקר הלימוד צריך להיות בדברים שמדריכים את האדם לחיות את חייו כראוי, בהלכה ובאמונה. ואופי הלימוד צריך להיות בשמחה ותענוג, לכן מי שאוהב להקשות ולתרץ, יעסוק בסוגיות קשות, ומי שאוהב הבנות ישרות ובהירות, יעסוק בדברים מובנים. כמו כן, טוב להורים ללמוד עם ילדיהם בשבת, ולקיים בזה את חובתם בהעברת מסורת התורה.

ג. נשים אינן חייבות להקדיש את חציו של יום השבת ללימוד תורה כגברים, אולם כיוון שגם הן חייבות לדעת את הדרכת התורה לחיים, מצווה עליהן לקבוע לעצמן לימוד בשבת, כל אחת לפי יכולתה.

ד. על ראשי הקהל מוטלת המצווה לחזק את לימוד התורה הציבורי בשבת, ולקבוע שיעורים רבים ומגוונים, כדי שכל הציבור ילמד הרבה תורה בשבת. בכלל זה צריכים להתחזק בקביעת דרשה מרכזית של רב המקום עבור כלל הציבור, כדי לתת כבוד לתורה ולבצר את מעמדה. ושיבחו חכמים מאוד דרשה זו, והוסיפו ואמרו שגם מי שאינו משתתף בה, צריך ללמוד תורה באותה שעה, ובשום אופן לא יקבע את סעודתו או יטייל בזמן הדרשה.