הרב מלמד הביא מהספר שבט מוסר שלא להתפלל יותר מדי על ילדים (שמחת הבית, ה, ח).
א. האם זו ממש הלכה או רק "עצה טובה"?
ב. האם זה בתפילה על כל דבר או רק על הנושא הזה?
ג. מה ההגדרה של "יותר מדי"? איך אפשר לדעת איפה עובר הגבול?
ד. ובכלל, איך זה מסתדר עם דברי הגמרא "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר: קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (ברכות ל"ב ב), מהם משמע שאין שום מגבלה ואדרבה, צריך להתפלל כמה שיותר?
א. עצה טובה
ב. כל דבר
ג. קשה, אבל על זה אמרו חכמים שמלכות השמים כעין מלכות הארץ, לכן אדם צריך לחשוב כאילו הוא עומד לפני מלך בשר ודם ובכל פגישה איתו מבקש את אותה בקשה, מתי שזה כבר לא שייך, גם אם המלך לא יאמר לו כלום, הוא יבין לבד. ולפעמים יפסיק קצת ושוב ימשיך.
ד. איני בטוח שדייקת בדברי הרב בספר, שהרי לא כתב להפסיק להתפלל, אלא – "שלא להעתיר יותר מדי בתפילה, אלא תמיד לבקש מאת ה' שאם אין הדבר טוב בעיניו, הרי שהם מוותרים על בקשתם".
