כשרות ביצים

הביצים כשרות. מה שמובא בהערה נוגע למקרים שהורעה חזקתה של הביצה כפי שציינת. בדיוק למקרים כאלו שיש לקורא ספק, כתבתנו את הספר – 'קיצור הלכה' – כדי להביא ללומד רק את ההלכה למעשה מתוך ספרי פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/). ושם מובא כך:

ביצים

א. ביצים של עופות טהורים, כשרות לאכילה. וביצים של עופות טמאים או של עופות טהורים שנעשו טריפה בעקבות פציעה או מחלה, אסורות באכילה. וכן דין ביצה שנמצאה במעיה של נבילת עוף טהור. ביצה גמורה שיצאה מעוף ספק נבילה – מותרת, אבל ביצה שיצאה מעוף ספק טריפה – אסורה (ההבדל בין נבילה לטריפה, לעיל יח, א). ב. אין מניחים ביצת עוף טהור שנעשה טריפה או נבילה תחת תרנגולת שתדגור עליה, שמא יטעו לאוכלה. אבל אם הניחו ובקע ממנה אפרוח – האפרוח כשר. ג. ביצים שנמצאו בתוך נקבת עוף לאחר שנשחטה שחיטה כשרה – כשרות. אם כבר יש להן חלבון וחלמון, הן פרווה. ואם אין להן עדיין חלבון, דינן כבשר ואסור לאוכלן עם חלב. ד. ביצי תרנגולות שאנו רגילים לאכול, אפשר לקנות מכל אדם, הואיל וביצים של עופות טמאים אינן מצויות אצלנו, וממילא כל הביצים שדומות לביצים הרגילות שאנו צורכים בחזקת כשרות. אבל ביצים שנראות שונות מהביצים הרגילות, הכלל הוא שאם שני ראשי הביצה עגולים ככדור או מאורכים, או שהחלמון (הצהוב) מבחוץ והחלבון (הלבן) מבפנים – בידוע שהביצה מעוף טמא. אבל אם ראש אחד עגול ככדור והשני מאורך, והחלמון מבפנים והחלבון מבחוץ, ואדם שמבין בהלכה אומר שזו ביצת עוף טהור – סומכים עליו. ואם הוא נחשב אדם אמין אבל אינו מבין בהלכה, רק אם יאמר שהביצה ממין עוף מסוים שידוע כעוף טהור, הביצה כשרה.