לפי מה שכתוב בפניני הלכה, במקרה כזה התבשיל לא נאסר ולכן גם הכלים לא נאסרו ואין צורך להכשיר. קיצור פניני הלכה, הלכות כשרות פרק כה (התשובה הספציפית לשאלתך מודגשת בסעיף יח, אבל כבר הבאתי לך את כלל הדינים הקשורים לעניין) :
טעויות במטבח
יז. כלי זכוכית ומתכת המיוצרים כיום אינם בולעים טעמים, אבל פעמים שצריכים הכשרה כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג). לכן אם ערבב בטעות תבשיל פרווה שמתבשל בסיר בשרי בעזרת כף חלבית, אם הסיר והכף ממתכת, והיו נקיים משאריות חלב ובשר – התבשיל כשר גם אם אין בו פי שישים מהכף, והכלים אינם צריכים הכשרה. ואם ערבב בטעות תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית נקייה או להפך, התבשיל כשר, אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה. ניתז תבשיל בשרי על דופן של סיר מתכת חלבי רותח – התבשיל שבסיר החלבי מותר, והסיר צריך הכשרה בהגעלה. ואם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר – לא צריך להגעיל את כל הסיר, אלא די לערות מים רותחים על המקום שעליו הרוטב ניתז. וכן הדין אם הכלי שניתז עליו עשוי זכוכית או שהניתז היה תבשיל טרף. חתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית נקייה – הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה. ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב בלבד (דיני הכשרת כלים, להלן פרקים לב-לג). כלי מתכת המצופה בשכבת
טפלון דקה, בולע טעמים בשכבה זו, ולכן דינו כדין המובא בסעיף הבא. כלי
אמייל דינם ככלי מתכת רגילים, שכן שכבת האמייל המצפה את המתכת אטומה כזכוכית. גם בכלי
חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד אם אין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (להלן לב, סעיפים ו, י).
יח. שאר הכלים בולעים ופולטים טעמים. לכן אם הרתיח או בישל מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו (כלומר שהרתיח בו מאכל בשרי ב-24 השעות האחרונות) העשוי מחרס, וערבב אותו עם כף חלבית בת יומא מפלסטיק או עץ: אם לא היה בתבשיל פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לתוכו – התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה בתבשיל פי שישים מהכף – המאכל והסיר מותרים, והכף צריכה הגעלה, משום שטעם בשרי מהכלי נכנס בה.
ואם הכלי או הכף לא היו בני יומם – התבשיל כשר גם אם לא היה בו פי שישים כנגד הכף. ערבב תבשיל בשרי רותח בכף עץ או פלסטיק חלבית בת יומה: אם אין בתבשיל פי שישים מחלק הכף שנכנס לכלי – התבשיל אסור והכלים צריכים הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה. ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של כלי חלבי קר, יש להכשיר את הכלי על ידי עירוי מים רותחים על אותו מקום. אבל אם ניתז חלב על כלי חם שיש בו תבשיל בשרי רותח שאינו ממתכת או זכוכית, הכלי צריך הגעלה, ולגבי התבשיל הדין הוא כך: אם הכלי היה מכוסה או שהחלב ניתז כנגד התבשיל – אם יש בתבשיל פי שישים מהחלב, הוא מותר. ואם הכלי לא היה מכוסה והחלב ניתז מעל גובה התבשיל, המנהג לאסור את התבשיל, ובשעת הדחק ניתן להתירו כשיש בו פי שישים מהחלב. https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
