שלום לרב. בקשר ליציאה מהארץ כותב הרב לימוד זכות על היוצאים לטייל ע"מ לחזור בטענה שזו יציאה קצרה מאוד ןלא ממושכת וכל מה שהיה בזמן הגמרא מדובר ביציאה שארכה זמן כמו נשיאת אישה בחו"ל. ולכן א"צ למצוא היתר כי פשוט לא דובר על יציאה לפרק זמן קצר ע"מ לחזור. וראיתי שכן רצה השלטי גיבורים לומר כן אך הגרי"ש אלישיב הקשה על כך מהגמרא בגיטין עו ע"ב שאומרת שכאשר החכמים היו מלווים את חבריהם לביתם שבמדינת הים היו נפרדים זמ"ז בעכו כי אסור לצאת מהארץ לחו"ל. א"כ מוכח שגם יציאה לפרק זמן קצר כמו ליווי אסורה. ונשאר הרב בצ"ע. כל זה הובא בחישוקי חמד על גיטין שם. ועוד אפשר להוסיף מהגמרא בקידושין שרב אסי בא לשאול את רבי יוחנן האם מותר לו לצאת לקראת אמו שבאה לארץ וכאן בוודאי שיוצא לפרק זמן קצר שהרי היא מעונינת לעלות ארצה. ורבי יוחנן הסתפק ולא התיר מיד. וגם כאשר יצא ושמע שנפטרה הצטער רב אסי על יציאה קצרה ואמר שלא היה יוצא אילו ידע שנפטרה. משמע שישנה בעיה גם ביציאה ע"מ לחזור. מלבד זאת. השוע בסימן תקל"א ובמשנ"ב אסרו יציאה ע"מ לטייל כפי הגמרא במו"ק. וכך פוסקים רוב הפוסקים שהרב ציין בהערה א"כ מדוע הרב מקל ע"פ סברתו גרידא. מה שכתב כלימוד זכות הפך בהערה שם ללכתחילה. תודה רבה על תשובתו החשובה.
