שלום וברכה! 1. בזמנים יב,ד הערה 1 כתב הרב "…נתבאר בט"ז תרעז, א, ומ"א תרעז, ט, שהואיל ובני הבית אינם מתכוונים לצאת בברכת בעל הבית, הרי שהם יכולים לברך על הדלקת נרותיהם. ומשמע שבלא זה אינם יכולים לברך, כי אין לברך על ההידור. וב'שפת אמת' לשבת כא, ב, הביא סברה שמעיקר התקנה קבעו שהמהדרין מן המהדרין יברכו למרות שכבר יצאו ידי עיקר המצווה…" האם לט"ז ומ"א צריך כוונה נגדית שלא לצאת? או שלא יחשוב כלום? האם לשפת אמת גם אם מכוון לצאת בהדלקת אביו יכול לברך על ההדלקה? מה סובר הרב(כט"ז או כשפת אמת)? 2. בזמנים יג,ט – "…אם אפשר, טוב שאחד מבני המשפחה ילך לביתם להדליק נרות בשעת צאת הכוכבים, ובזה יצאו כולם ידי חובת הדלקה…" ומה הדין לאשכנזים שכל אחד מדליק?
