אני חולמת המון. מה היחס הנכון לחלומות לפי התורה ?
עניין זה מבואר בפניני הלכה אמונה ומצוותיה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.
אביא לך את תמצית הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא:
קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא
א. חלום הוא סיפור או תמונה שאדם רואה וחווה בשנתו. רוב החלומות נובעים אך ורק מהרהורי ליבו של האדם, מדברים שחווה, או ממצב גופו או נפשו, ולכן אינם מנבאים עתידות כלל. יש חלומות שנובעים ממקור עליון שקרי. ויש חלומות שיש בהם גם דברי אמת המלמדים את האדם דברים נסתרים או רומזים על העומד לקרות לו, וככל שאדם מתוקן יותר מעורבים בחלומות אלו פחות דברים בטלים (ברכות נז, א – חלום אחד משישים בנבואה).
ב. בתקופות ובמקומות שאנשים נטו לייחס חשיבות רבה לחלומותיהם כמנבאי עתידות או כמגלי נסתרות, אנשים זכרו יותר את חלומותיהם, והיו פונים לפותרי חלומות כדי שיצליחו לחלץ מהחלום את גרעין האמת שבו ויפענחו את משמעותו. אבל כיום קשה מאוד לדעת את פתרון החלום, ולכן בדרך כלל אין מקום כלל להתחשב בו (זכריה י, ב – "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ").
ג. לכן עדיף לאדם שלא לחפש פתרון לחלומותיו. אלא אם חלם חלום טוב, יזכור אותו ויפעל למען הגשמתו, שכן חלום טוב נועד להתוות כיוון, ובלא שיזכור אותו וישתדל להגשימו, לא יתגשם. ואם חלם חלום רע, לא יתחשב בו כלל, שכן אמרו חכמים שחלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה (ברכות נה, א), וממילא גם אם היה אמור לנבא רע, בכך שלא נפתר, התבטל, ובמקום זאת יתעורר על ידו להתחזקות בעבודת ה'.
ד. מי שמחליט בכל זאת ללכת לפותר חלומות, יקפיד ללכת לפותר חכם וטוב כדי שיפתור לו את החלום לטובה, שכן אמרו חכמים שפותר החלום קובע את אופן התגשמותו (ברכות נה, ב – כל החלומות הולכים אחר הפה). ומי שבאו אליו כדי לפתור חלום רע ואינו יודע כיצד לפותרו לטובה, לא יפתור לרעה, אלא יאמר לשואל שהצער שלו מהחלום נועד לכפר על עוונותיו, ומעתה יכול לשמוח שקיבל את עונשו, ויתחזק בעשיית מעשים טובים.
ה. אדם שחלם חלום רע על דברים שלא הרהר בהם במשך היום, ונפשו עגומה עליו והוא דואג מאוד שמא החלום מנבא לו פורענות, לא ילך לפותר חלומות, אלא ילך לשלושה מאוהביו וייטיב בפניהם את חלומו. נוסח הטבת חלום מופיע בסידורים, ועניינו הכרעה שהחלום הוא טוב ואמירת פסוקים שעניינן הפיכת הרע לטוב.
ו. עצה יותר טובה להיטיב חלום רע למי שמודאג מכך, היא על ידי אמירת תפילה שתקנו חכמים לשם כך בעת ברכת כהנים, כפי שמובא בסידורים ("רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך…"). אף שעצה זו נאמרה לגבי חלום שלא ברור אם הוא טוב או רע, כיוון שאיננו יודעים לפרש את החלומות, גם כשהחלום נראה רע, אפשר להחשיבו כחלום לא ברור ולהיטיבו בברכת כהנים (וישתדל לסיימה בסיום ברכת כהנים, כדי שעניית הציבור 'אמן' על ברכת כהנים תחול גם על תפילתו. כהן יאמר אותה לפני או אחרי שישא את כפיו. רבים נוהגים לומר לאחר מכן את תפילת 'אדיר במרום').
ז. עוד דרך אמרו חכמים למי שרוצה לבטל חלום רע, והיא על ידי תענית. אמנם כיום עדיף שלא להתענות, אלא לעשות הטבת חלום. אמנם אדם שרוצה מאוד להתענות כי יודע שלא יירגע מהחלום הרע בלא שיתענה – יתענה ויעשה תשובה כיצד יוכל להיטיב את דרכיו (עי' בפניני הלכה הפרטים בזה).
ח. הסובל מחלומות רעים, יקפיד ללמוד תורה לפני שהולך לישון, שאמרו חכמים ש"כל המשׂביע עצמו מדברי תורה ולן, אין מבשרים אותו בשורות רעות" (ברכות יד, א).
ט. היה יודע שאביו המנוח החביא כסף אך אינו יודע כמה והיכן הניחו, ובחלומו נאמר לו שסכום כסף מסוים מונח במקום מסוים, עם תוספת סייג שאינו יכול להשתמש בו כי הוא שייך לפלוני – אף שמצא הבן את הסכום המדויק במקום שנאמר לו בחלום, אינו צריך לתת את הכסף לפלוני, שכן אין פוסקים הלכה לפי חלום, ועוד שאנו תולים שתוספת המידע הזה היא מהדברים הבטלים שיש בכל חלום (שו"ע חו"מ רנה, ט).
י. ראה אדם בחלומו שמנדים אותו, אזי מכיוון שיש חשש שהחלום אמת ומהשמיים אכן נידו אותו, יש כאן ספק סכנה שמא יש עליו הקפדה גדולה מן השמיים, ולכן הוא צריך התרה בפני עשרה תלמידי חכמים. ואפילו אם באותו חלום גם התירו לו את הנידוי, צריך התרה, כי אולי הנידוי אמת וההתרה מהדברים הבטלים שבחלום (שו"ע יו"ד שלד, לה).
יא. נחלקו הפוסקים האם הנודר נדר בחלום צריך התרה בעשרה. ולמעשה כל מי שאמר בהתרת נדרים שעושים לפני ראש השנה ויום הכיפורים, שמבטל כל נדר שידור בהקיץ או בחלום, כפי שכתוב בנוסח המובא בסידורים – אינו צריך התרה.
יב. אין לעבור איסור בגלל חלום. לכן אם למשל ביקש המת בחלום שישימו בקברו כסף, אין לעשות כן, משום איסור 'בל תשחית'. אמנם נכון לתת לצדקה את הכסף לעילוי נשמת הנפטר. כמו כן, החולם שעשה עבירה בחלומו, עליו לעשות תשובה.
יג. תלמיד חכם שמסופק בהוראה מסוימת, ובחלום עזרו לו לפשוט את הספק – כיוון שאינו פוסק על פי החלום, אלא רק מקבל ממנו השראה להתחזק בדעה מסוימת, ובפועל פסיקתו נעשית על פי שיקול הדעת ולא על פי החלום – אפשר לקבל את עמדתו כדעה בהלכה (עי' לעיל יז, ז).