מעשה היה בקרובנו, זוג שנתגלע בניהם ריב וכדרכם של מריבות נתגלגל הריב על דבר קטן, שהאשה רוצה להתגרש אם לא תקבל מהבעל פרחים. והבעל, אף שלא רצה בגרושים לא הביא הפרחים מחמת הריב ועוד הוסיף על זה ואסר על כל קרוביו להביא לה פרחים בין משמו ובין שלא משמו. ועשה אחד מקרוביהם בערמה וזיכה פרחים לבעל ע"י אחר שלא בפניו והלך ונתנה לאשה ואמר שהפרחים של הבעל ואמרה האישה שאם ישבע על דבר זה שהפרחים של הבעל תבטל הגרושים. ושאל אותו קרוב אם יכול להשבע על דבר זה כיוון שאין רצון הבעל בהבאת הפרחים ובוודאי כשישמע יצווח ונמצא למפרע שלא קנה הפרחים או כיוון שלא אכפת לבעל בהקנאת הפרחים ומה שצווח זה על הבאתם בין משמו ובין שלא משמו שפיר קנה הפרחים. אשמח גם לציון מקורות בנושא כי אותו קרוב מתירא שלא יוציא מפיו שבועת שקר.
