זימון נשים

ההבדל היחיד הוא שלנשים תמיד הזימון הוא רשות ולא חובה גם עם קבעו יחד. אם היו הבדלים נוספים, הם היו כתובים בספר. אם את עושה עבודה, אולי תרצי גם מה שכתוב בספר ההרחבות של פניני הלכה ברכות בעניין זה:

הלכה ז – הרחבה במעמדן של נשים בזימון

כהרחבה להערה 12, אזכיר תחילה את לשון הר"ן מגילה ו, ב, 'מתניתין': "דשאני התם דעל ידי צירוף איכא שינוי במטבע ברכה, דאיכא זימון דהוי שנוי במטבע ברכת המזון, וכיוון שניכר צירופן עם אנשים איכא למיחש לפריצותא". ואזכיר גם דברי הריטב"א, שממנו משמע שאשה יכולה לזמן כאשר היו שם שלושה גברים, וז"ל בהל' ברכות פרק ז, ב: "נשים חייבות בברכת המזון מן התורה, ולפיכך אשה מברכת לאיש על ידי זימון או אם הוא עם הארץ להוציאו ידי חובתו כדרך שהאיש מוציאו. וכן נשים מזמנות לעצמן וכן יוצאות בברכת האיש שמוציא אותן כשיש זימון בזכרים זולתן. אבל אינן מצטרפות עם הזכרים להשלים להם לזימון משום פריצותא". גם בחזון איש או"ח ל, ח, מעלה אפשרות שאשה תוכל לזמן לגברים, וז"ל: "וכתב בב"י סי' קצ"ט בשם הר"ן, שאם יש שלושה אנשים, אז מצטרפות גם הנשים בזימון, כיוון שאין הברכה באה בצירוף אנשים ונשים – ליכא קפידא בצירופן. ולפי זה, יש לפרש ההיא דלעיל (שאשה יכולה להוציא איש) כהאי גוונא, דלכאורה נראה דגם הנשים רשאות לזמן כהאי גוונא אם אין אנשים בקיאין". יש לציין כי לדעת ר' יהודה הכהן ור' שמחה, אשה מצטרפת לשני גברים. וכפי הנראה דיברו על קרובת משפחה כדוגמת אם הבית, וביארו שדברי המשנה שנשים אינן מצטרפות, הכוונה לשתי נשים וגבר (והרוצים לסמוך עליהם אין למחות בידם). אבל דעת שאר הפוסקים, שבכל מקרה אשה אינה מצטרפת לגברים (רמב"ם, מהר"ם, ר"ן ותר"י). והטעם, "משום פריצותא" (מאירי, ריטב"א ור"ן).