הסבר בלימוד פניני הלכה והלל ביום העצמאות לפי עדות

שאלה

1.אני צריך להכין עבודה בתושב"ע ואמרו לנו להעזר בספר. תשימו לב לציטוט במירכאות שאני מביא: "ה- בישול בתבשיל נוזלי ומנהג הספרדים כבר למדנו שאין בישול אחר בישול ולכן מותר לחמם בשבת מאכל מבושל. למשל, מותר להוציא מהמקרר דגים מבושלים או שניצל מטוגן, ולחמם אותם לחום שהיד סולדת בו, ובתנאי שפעולה זו לא תראה כבישול (כמבואר בהלכה יח)" עד כאן הציטוט. עכשיו השאלה: האם המילה *ה-בישול בתבשיל נוזלי ומנהג הספרדים* זה כותרת הלכה וכל הפירוטים הבאים כמו הפסקה הזו של דגים ושניצל מטוגן זו ההלכה? 2. אני משתייך לעדות ספרד. מתאים לי לקרוא חצי הלל בלי ברכה או שאני צריך לנהוג כרב שלמה גורן והרצי"ה קוק ז"ל ולקרוא הלל שלם עם ברכה? אם לנהוג כמו שני הרבנים אז לקרוא גם בליל יום העצמאות הלל שלם עם ברכה, או אם לנהוג כעדות ספרד אז לומר חצי הלל רק ביום. הרב בבית הספר שלי כבר אמר שאנו הספרדים אומרים רק חצי הלל לפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אשמח שתשיבו לי על זה כמה שיותר מהר.

רב משיב

  1. המשפט שהבאת הוא הלכה המובאת בסעיפים הקודמים והיא הקדמה להלכה הקשורה לכותרת הנוכחית. בסעיפים הקודמים הוסבר שמותר לשים מאכל יבש שבושל לפני שבת על הפלטה, ובסעיף זה מובאת המחלוקת לגבי הנחת תבשיל נוזלי שבושל לפני שבת על הפלטה.
  2. בוודאי שיש לומר הלל שלם בברכה ביום, והמנהג היותר נפוץ בינתיים הוא שלא אומרים הלל כלל בלילה. אין בהלכה זו שום קשר לספרדים-אשכנזים בדיוק כפי שבחנוכה אומרים כולם הלל שלם בברכה משום שמחת ההצלה שהיתה אז. וכמבואר בפניני הלכה זמנים פרק ד.

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן