ז – אסלאם

אמונת האסלאם

א. קרוב לשש מאות שנה לאחר היווסדות הדת הנוצרית, נוסדה הדת המוסלמית על ידי מוחמד נביא האסלאם, שטען שבעקבות חטאיהם של ישראל והגלייתם מארצם, עזבם האלוה והתגלה אליו ואמר לו את מה שנכתב לימים כספר הקוראן, הוא ספר היסוד המוסלמי. פירוש המילה 'אסלאם' – השלמה, כניעה והתמסרות מוחלטת לאל שנקרא 'אללה'.

מעתה כל מי שמאמין בה' אחד ובמוחמד משיחו ובקוראן – ראוי לחיות, ומי שכופר בכך – ראוי למות, או לחיות בהשפלה תחת השלטון המוסלמי.זוהי מצוות הג'יהאד – מלחמת הקודש בכופרים, כדי להפוך את כולם למוסלמים. הנהרג במלחמה נקרא 'שהיד', מלשון עדות, שבמסירות נפשו העיד על ריבונותו של אללה, ומובטח לו השכר הגדול ביותר בגן עדן.

ב. בנוסף למצוות הג'יהאד יש באסלאם חמש מצוות עיקריות: א – הצהרת האמונה בכל יום באללה ובמוחמד נביאו. ב – תפילה קצרה לאללה חמש פעמים ביום, כאשר עיקרה כריעה וקבלת אדנותו. ג – צום בכל ימי חודש הרמדאן כדי לחזק את האמונה ולהכניע את היצר הרע. ד – עלייה לעיר מכה שבערב הסעודית לפחות פעם אחת בחיים. ה – מתן מס שנתי של 2.5 אחוז עבור צדקה לעניים ולשאר צרכי הג'יהאד להשלטת האסלאם בעולם.

הכניעה והגבורה

ג. היסוד האמוני החשוב ביותר באסלאם הוא הכניעה לריבונותו המוחלטת של אללה. כניעה זו לפני הכל יכול מעניקה למוסלמי גבורה עצומה במלחמתו ביצרו ובמלחמתו בכופרים. כניעה זו מחנכת את המוסלמי לקבל את העולם כפי שהוא, כי כך רצה אללה, וממילא כך הוא מצבו המושלם ואין שום צורך לתקנו או לשנותו. וכל הבעיות שיש לאדם בעולם נובעות מכך שהוא מתגאה ונגרר אחר יצריו ואינו נכנע לאללה. דבר זה בא לידי ביטוי גם בתפילת המוסלמי, שבה אין בקשות אלא רק שבח לאללה וכריעה תוך הצמדת הפנים לקרקע, כדי לבטא את הכניעה לפניו וקבלת שלטונו.

לעומת זאת אצל ישראל עיקר התפילה היא 'תפילת עמידה', כי המתפלל צריך לעמוד לפני ה' במלוא קומתו, ולבקש שיעזור לו להיות שותף בהבאת ברכת ה' לעולם. שכן יחד עם התביעה לענווה כלפי ה', יש גם עידוד לאדם שנברא בצלם אלוהים להכיר בגדולתו ובאחריות שהטיל עליו ה', לפתח את כישרונותיו כדי לשכלל את העולם ולקדמו ולעשותו יותר טוב.

דת לוחמת

ד. לכוח ולחרב ישנו מעמד מרכזי בדת המוסלמית, כי הם מדגישים את כוחה הממשי של הדת, ומעצימים את גדולתו ושלטונו של אללה. לכן הסיסמה המפורסמת: "דין (דת) מוחמד בחרב" אינה בדיעבד אלא לכתחילה.

על פי התפישה המוסלמית, העולם מחולק לשני חלקים: 'דאר אל-אסלאם' הוא החלק שכבר נכבש על ידי האסלאם. ו'דאר אל-חַרְבּ' הוא מקום המלחמה שמצווה לכובשו ולאסלם את תושביו, ואז הוא הופך לאדמת 'הֶקְדש' מוסלמית (וקף) שאסור בשום תנאי לוותר עליו. גם אם יכבשו אותו מידם למשך מאות שנים, הוא עדיין נחשב כאדמת 'הקדש' שחובה עליונה להחזירו לשליטה מוסלמית.

יתרונות וחסרונות בתפישה האסלאמית

ה. החסרון הגדול שבאסלאם הוא כמובן הג'יהאד (לעיל א), אך יחד עם זאת בזכות המלחמה של האסלם בעבודה זרה על כל השחיתות המלווה אותה, העולם התקדם מבחינה מוסרית. לדוגמה, בארצות ערב הנשים היו למעמסה כלכלית, ובמקרה של לידת בנות רבות, נהגו לקבור את הבנות הלא רצויות בעודן חיות, והאסלאם ביטל מנהג זה. במסגרת 'גאולת דם' נהגו להרוג עד ארבעים אנשים עבור אחד, והאסלאם התיר להרוג רק אדם אחד. כמו כן הלוואה בריבית שלעיתים גרמה ללווים להימכר לעבדים – נאסרה.

לעומת זאת, העמדה האמונית הדורשת כניעה, דיכאה יוזמה וחשיבה יצירתית, ובתהליך הדרגתי הביאה לדעיכה כלכלית ומדעית של המדינות שתחת שלטון האסלאם. מצב זה מחליש את כוחם של המוסלמים, משפיל את דתם ומעורר את קנאתם במדינות המשגשגות.

ו. לגבי היחס לתנ"ך יש לנוצרים יתרון, שכן המוסלמים מאשימים את היהודים שזייפו את התנ"ך לפי צורכיהם, ולעומתם הנוצרים מאמינים שהתנ"ך קדוש, ולכן מקבלים ממנו השראה.

יחס האסלם ליהודים

ז. ככלל, ההלכה המוסלמית מחלקת בין עובדי אלילים, שאם לא יתאסלמו צריך להורגם, לבין היהודים והנוצרים, שהם עמי הספר המחזיקים בכתבי קודש שניתנו מפי אללה, ולכן אין להורגם, אלא להענישם ולהשפילם על שלא קיבלו את האסלאם. בפועל יחס המוסלמים ליהודים קשה יותר מייחסם לנוצרים, הואיל והם מרדו באללה ולכן גלו מארצם, ורצונו שייענשו, ובכך תהיה גם הוכחה לכך שהאסלם ירש את היהדות.

בשל כך אירעו במשך הגלות מקרים רבים של רדיפות קשות כנגד היהודים, ובכללם רצח, חטיפת נשים וילדים ובזיזת רכוש. ומשהוקמה מדינת ישראל על אדמה שנכבשה על ידי המוסלמים לפני כאלף ושלוש מאות שנים, ייחסם נעשה עוין יותר (לעיל ד), ויש חובה ללחום בה ולהחריבה, ולהשמיד את היהודים. ורק כאשר ברור שאין אפשרות לנצח, הם פטורים באופן זמני מחובה זו. נמצא שככל שמדינת ישראל תהיה חזקה ונחושה יותר, כך יותר מוסלמים ימצאו את עצמם פטורים מהחובה ללחום בנו.

ח. למרות כל זאת יש פתח תקווה, שכן ישנם בקוראן ביטויים של כבוד לבני ישראל שיחזרו לארץ ישראל, ובמיוחד אם הם נאמנים לה'. כמו כן יש חכמים מוסלמים שסבורים שהדגשת המלחמה המובילה לרצח וטרור היא טעות, ובאמת תכליתו של האסלאם להוסיף שלום, אהבה ורחמנות בעולם, ולקרוא לג'יהאד פנימי נגד היצר הרע, ולחנך להענקת כבוד לכל הבריות במקום ללוחמנות. יהי רצון שעמדתם תעמיק ותתפשט בקרב יותר ויותר מדינות מוסלמיות.