lang-en lang-es lang-ru lang-fr

הושענא רבה

שאלה

מועדים לשמחה בעבר נהגתי להישאר ער כל ליל הושענא רבה, לקרוא את כל ספר דברים כל ספר תהילים ואז ללמוד עד לשחרית. לצערי, ככל שאני מזדקן זה נהיה לי קשה יותר. כבר כמה שנים שלא הצלחתי להישאר ער. כל זה מביא אותי לשאול כמה שאלות: 1. האם בליל הושענה רבה עדיף לקרוא כל ספר דברים וכל ספר תהילים או ללמוד תורה? 2. אני ודאי היתניתי שלא לקבל בנדר להישאר ער. אבל לגבי משנה תורה וספר תהילים, אני משער שהיתניתי לא מסוגל לזכור בדיוק. צריך התרת נדרים? 3. זכור לי שקראתי איפשהו שהפתקא (הקוויטל) יוצא בליל הושענא רבה אחר חצות לילה. אם כן, מדוע אנחנו מבקשים בהקפות בבוקר? הרי הפתקא כבר יצאה? תודה רבה

י״ז בתשרי תשפ״ה

הרב אורן מצא

רב משיב

אם אתה מצליח להיות מרוכז בתוכן של ספר דברים ותהילים, יש להם עדיפות, שכן זה נחשב עבורך גם לימוד תורה.
ההתרה שעושים לפני ראש השנה מועילה לזה.
פניני הלכה סוכות ו, א – אף שגזר הדין נחתם ביום הכיפורים, ההוראה להוצאת הדין אל הפועל ניתנת בהושענא רבה. משל לבית דין שכבר קיבל החלטה, אבל כל זמן שגזר הדין עדיין לא נכתב על שטר וניתן ביד השליחים שיוצאים להביאו לידי הממונים האחראים על הוצאתו לפועל, עוד אפשר לפעול כדי לשנותו לטובה. וזה עניינו של הושענא רבה, שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין וניתנות ביד השלוחים היוצאים מבית הדין של מעלה להביאן לכל המלאכים הממונים על הוצאת הדין לפועל. וכיוון שהפתקאות עוד לא נכתבו והשליחים עוד לא יצאו, עדיין אפשר להיטיב את גזר הדין. ולכן נכון לחזור בתשובה ביום הושענא רבה (זוהר ח"ג לא, ב). ויש לדעת, שגם לאחר כתיבת הפתקה ב'הושענא רבה', עדיין לא ניתנה רשות לבצע את הדין עד סיום שמיני עצרת, ולכן עד סיום שמיני עצרת עוד מועילה התשובה לבטל את הדין ולהיטיבו (זוהר ח"א רכ, א; ח"ב קמב, א; שער הכוונות דרושי חג הסוכות עמ' שיד-שטז).