הודיה על המערכה

לא זוכר משהו מיוחד בישיבה לגבי התחנון. לא היתה הוראה כללית לכל היישוב. אמנם אין כל בעיה לוותר על התחנון מסיבה כזו, אבל באופן כללי הרב לא ממהר לשמוח באופן מיוחד מדברים שהתוצאה שלהם לא ברורה, כמו גם כמה חיסולים שהיו בשנה האחרונה, הוא אמר "אנחנו עדיין בתוך המערכה, וקשה לדעת בטווח הקצר כמה משמעותי כל חיסול". אמנם לא לומר תחתון זה בהחלט דבר שהוא היה עושה אם התמונה היתה יותר ברורה באותו בוקר. לגבי שהחיינו/הטוב והמטיב, הוא באופן אישי פחות בעניין בגלל הנ"ל, אבל זורם לגמרי עם מי שרוצה לברך. כך גם לגבי הלל היום בראש חודש תמוז. יש לציין שכל זה בהחלט גם עניין של אופי, לא רק שכל טהור. האופי שלו מתון יותר.