הוא למעלה והיא וכו

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.