לגבי מה ששאלתי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – יוצא שחול המועד חמור מיום טוב, כי בחוה"מ אם עשה במזיד אסור ליהנות וביום טוב מותר (אם זו לא מלאכה שהותרה לצורך אוכל נפש)? כיצד זה יתכן?
לגבי מה ששאלתי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – יוצא שחול המועד חמור מיום טוב, כי בחוה"מ אם עשה במזיד אסור ליהנות וביום טוב מותר (אם זו לא מלאכה שהותרה לצורך אוכל נפש)? כיצד זה יתכן?
אכן למעשה נראה לעניות דעתי יותר שהכללים יום טוב חול המועד ושבת זהים. כלומר החילוק הוא בין מזיד לשוגג ובין דאו' לדרבנן. בפועל יצא כמובן שחול המועד ויום טוב קלים יותר משום שהרבה מלאכות שם הם איסור דרבנן או לפחות יש אומרים שהם דרבנן.